חמוי, עליזה (“עליז”)
בת חנה ויהודה. נולדה ביום ז' בטבת תשל"ה (21.12.1974), בירושלים. בת שנייה למשפחה בת ארבעה ילדים, שומרי מסורת ומצוות. עליזה למדה בבית-הספר היסודי "זלמן ארן" בתלפיות ובבית-הספר התיכון "מכללת אורט", על יד האוניברסיטה העברית בירושלים. נערה חייכנית, מלאת חיים, נעימת הליכות ותמיד מאירת פנים. נערצת על ידי מוריה ומחנכיה. דמות מרכזית בכל פעילות חברתית. ספורטאית מצטיינת, שיחקה כדורסל בנבחרת ימק"א ירושלים. בשלהי יוני 1993 התגייסה עליז לשירות חובה בצה"ל. היא סיימה טירונות ועקב יכולתה וכישוריה הגבוהים, נשלחה לקורס מש"קי מודיעין, שבסיומו הוצבה לשרת במחנה לכיש. עליז אהבה את עבודתה ותפקידה, והיתה מלאה בגאוות יחידה. לדברי מפקדיה, תרמה עליז רבות לקידום הנושא המיוחד בו עסקה. היא עזרה והשקיעה מעבר לתפקידה המוגדר. שאפה להתקדם בתפקידה האחראי, כולה חדורת מוטיבציה. עליז רצתה להכיר את השטח לא רק דרך המפות ותצלומי האוויר שהיו על שולחנה. היא יצאה לסיורים וגילתה התמצאות ובקיאות מרביים. ביום כ"ה בסיוון תשנ"ד (4.6.1994), נפלה עליזה בעת שירותה. היא נספתה בתאונת דרכים בנסיעה מתל אביב לירושלים. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי, בהר הרצל בירושלים. הותירה אחריה הורים, שני אחים – שאול ותומר ואחות – ענבל. בת תשע עשרה היתה בנופלה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדה: "את כל זמנה הקדישה עליז לתפקידה. התייחסה אל המשרד בו עבדה כאל ממלכתה, כאל היכל תפארת המשרדים מבחינת סדר וארגון למופת. היו בה מורל גבוה, מסירות ללא גבול לתפקידה ורצון עז ללמוד יותר ויותר את תפקידה המורכב והקשה…" בני המשפחה הנציחו את שמה בספר תורה, שתרמו להיכל ישיבת "יקירי ירושלים" בשכונת מקור חיים. ליד ביתם הקימה משפחתה גן ומגרש משחקים, הפתוח לילדי ירושלים. מקום הנותן ביטוי לדמותה השופעת חיים ולשמה – עליז. אחד ממכריה הרבים כתב לזכרה: "… שפע אנרגיה ושפע כוחות / גישה חיובית והרבה נכונות /רצינות, חריצות, שקדנות / והכל, הכל התממש בילדה אחת.".
