חכים, יעקב
יעקב (ג'קי), בן נעימה ונעים, נולד ביום כ"ג באלול תשי"ב (13.9.1952) בירושלים. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם ברל כצנלסון בירושלים, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון ובפנימייה הצבאית שליד בית-הספר הריאלי העברי בחיפה. יעקב היה תלמיד מצטיין, חביב על מוריו ואהוב על חבריו. מנהל בית-ספרו כתב עליו: "הוא היה נער תוסס, עליז ומלא שמחת חיים. אהבנו אותו על טוב לבו, על פיקחותו ועל החן השובבני שלו. תלמיד טוב היה ונבון, חריף שכל וסקרן לדעת". יעקב ניחן בכושר מנהיגות, היה ראש ועד הכיתה וארגן את הטיולים והמסעות שלה. כן היה חבר פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד". הוא אהב לטייל ברחבי הארץ והיה חובב ספורט נלהב ובעיקר התמסר לשחייה. יעקב היה בעל חוש הומור, כישרון משחק וכישרון חקיינות; הוא הרבה לצחוק, לספר בדיחות ולעשות מעשי קונדס. היה לו כוח רצון והתמדה ובכוח התמדתו דבק בעקשנות למלא כל אתגר שהציב לעצמו ולהצליח בו. אמיץ היה ונכון לקראת כל משימה. תמיד מוכן היה לעזור לזולת וידע להטות אוזן קשובה לכל ידידיו. אוהב אדם היה ורגיש מאוד למעשי עוול. מטבעו היה אדיב, עדין נפש ונעים הליכות. להוריו היה בן נאמן, מסור ואוהב מאוד וקיים את מצוות כיבוד אב ואם בהקפדה רבה. בתקופת הלימודים בפנימייה הצבאית השתלם בקורס צניחה ובקורס נהיגה. יעקב גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והתנדב לחיל הצנחנים. לאחר שגויס, השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס קציני חי"ר, והוענק לו בו ציון גבוה (95). הוא היה קצין טוב, והצטיין בדבקות, באומץ לב ובתעוזה רבה. מפקדיו כתבו עליו בחוות דעתם: "הוא מסור לתפקידו ומבצע אותו ביעילות מרובה. יש לו כושר מנהיגות, הוא אחראי, עצמאי, והחלטי; בעל יזמה ונמרץ, מהימן ונאמן, רציני ביותר וממושמע". לאחר תום תקופת שירותו הסדיר המשיך לשרת בצבא הקבע. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה יעקב חניך בקורס מפקדי פלוגות. הקורס פוזר, חניכיו נשלחו לחזית ויעקב נשלח לחזית בסיני. הוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973), בשעה שגדודו הסתער על כוחות האויב ליד "החווה הסינית", נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אב, אם ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.
