חי, טיראן

בן לאה וסמי. נולד ביום כ"ג בשבט תשל"ג (26.1.1973), בבית החולים "מאיר" בכפר סבא. בן בכור להוריו, ואמו בחרה לקרוא לו על שם מצרי טיראן. טיראן גדל בבית חם, אוהב וצנוע. היה תינוק נוח, שכיף לגדלו וכשבגר היה לנער ביישני שרחש כבוד למבוגרים סביבו. טיראן היה חם ומשפחתי, אהב ילדים והיה קשור מאוד לאחיו. עם אחיו אורן, הצעיר ממנו כמעט בשלוש שנים, היו לו יחסים מיוחדים. הם חלקו שפה משותפת וחוויות משותפות. לאחר שנולד אחיו השני, אלון, רצה טיראן גם אחות, וכשנולדה אחותו אורטל, טיפל בה באהבה רבה. ממשכורתו הראשונה קנה לה מתנה, ובכל הזדמנות פינק אותה במתנות קטנות. טיראן גדל, בגר והתחנך בהרצליה. את לימודיו החל בבית-הספר "ויצמן", המשיך בחטיבת הביניים "שמואל הנגיד" וסיים בבית-הספר התיכון "אורט", במגמת חשמל. במהלך לימודיו התיכוניים בחר לחנוך ילד במסגרת המחויבות האישית, ופיתח עמו קשר חם ואוהב. עם תום לימודיו עבד תקופה קצרה עם אביו, בחברה לחומרי בניין. טיראן חלם לשרת בגולני בעקבות דודו, אחי אמו, ששירת בחטיבה. הוא אסף חומר רב על החטיבה והושפע מאוד מחוברת שיצאה לזכר חללי החטיבה לאחר מלחמת יום הכיפורים. ואולם, כשהתגייס לצה"ל, במחצית ספטמבר 1991, הוצב למשמר הגבול. תחילה ניסה לעבור לגולני, אבל עם הזמן השלים עם המציאות ורכש חברים טובים בבסיס בו שירת. טיראן היה טוב לב, מוכן תמיד לתת לאחרים, חבר טוב, שמתחשב בחבריו, וקרוב מאוד לבני משפחתו. בשבתות, כשהגיע לחופשה, אהב לבלות עם בני המשפחה, שהיו חשובים לו יותר מכול והרבה לנהל שיחות עם דודתו שושי, אחות אמו. ביום כ"ג בתשרי תשנ"ד (8.10.1993) נהרג טיראן בתאונת דרכים. רק בן עשרים היה בנופלו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהרצליה. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. משפחתו רכשה לזכרו ספרי תורה לבית הכנסת. אביו של טיראן הכין ארון לספרייה שהוקמה בבסיס של משמר הגבול. על גבי הארון הוצב לוח עץ עליו נכתב: "טיראן אהוב ורק בן עשרים, עיני זוהר לו, חיוך בתולי, למה נלקחת? היש אלוהים?!" דודתו מלי, כתבה: "את פרי בטני,/ ילדי הראשון,/ לקח האלוהים/ אליו לפיקדון./ עם אשמורת היום,/ צלצול הפעמון/ הביא עמו בשורה,/ בשורת השאול". ובשיר נוסף: "ללא/ בן בכור,/ ללא זוהר/ ללא ירח/ ללא/ כוכב זורח".