חיר (כמאל), זאהר
בן סמיה וכמאל. זאהר נולד במגאר שבגליל ביום 18.3.1974, בן זקונים להוריו. הוא גדל במגאר. זאהר היה ילד אהוב, הצעיר שזכה לפינוקים רבים מכל בני המשפחה, סיפר אביו, ועם זאת הקפיד תמיד לעזור בבית והפגין כבוד רב להוריו ולאחיו הגדולים ממנו. הוא למד בבתי הספר ביישוב, ובלט לאורך כל שנות הלימודים כתלמיד טוב, חרוץ וממושמע שזכה לציונים גבוהים בכל המקצועות. זאהר סיים שתים-עשרה שנות לימוד בבית הספר התיכון המקיף במגאר. מעבר ללימודים ולעזרה בבית זאהר הירבה להתנדב ולעזור בפעילויות חסד שונות, במסגרת בית הספר וגם במסגרות דתיות. זאהר היה נער חייכן ובלט בחוש ההומור המפותח שלו ובבדיחות הרבות שידע לספר בכל הזדמנות. לאורך השנים הוא צבר חברים רבים שליוו אותו כל חייו, חברים שאיתם היה לו קשר חם וקרוב. מגיל צעיר הספורט האהוב עליו היה רכיבה באופניים, ולא פעם יצא לטיולים עם קבוצת רוכבים. ככל שבגר גברה התעניינותו של זאהר במכוניות, הוא הכיר סוגי רכב שונים ואף התעניין במרוצים וברכב שטח. ב-9.8.1992 התגייס זאהר לצה"ל. הוא שירת בחיל רגלים ביחידה 299, גדוד חרב, וכבר בטירונות בלט כחייל ממושמע ומקצועי. בסוף הטירונות הוא קיבל תעודת חניך מצטיין. בהמשך זאהר נשלח לקורס מפקדי כיתות, וגם אותו עבר בהצלחה. מפקדיו של זאהר התרשמו מאוד מחריצותו, מיכולותיו וממקצועיותו והמליצו עליו כמועמד לקצונה, ואכן זאהר נשלח לקורס קצינים וסיים אותו בהצלחה. תפקידו הראשון של זאהר כקצין היה מפקד מחלקת טירונים בבסיס טירונות בערד. משם הוא המשיך לתפקיד סגן מפקד הפלוגה המסייעת בגדוד חרב ובשנת 1996 השתחרר מצה"ל בדרגת סגן, אחרי שלוש שנות שירות חובה ושנת שירות קבע. אחרי שחרורו שב זאהר למגאר. הוא נשא לאישה את פאדיה והקים איתה בית ביישוב. ביום 10.10.1997 נפל זאהר בעת מילוי תפקידו, ארבעה ימים אחרי שהחל שירות מילואים. בן עשרים ושלוש בנפלו. זאהר הובא למנוחות בבית העלמין במגאר, בחלקה הצבאית. הותיר אישה והורים. זאהר מונצח באנדרטה המרכזית לנופלים בני העדה הדרוזית בעספיא ובבית יד לבנים בדאלית אל כרמל.
