חיראלדין, שריף
בן עטר ווהיב. נולד ביום 22.7.1974 בחורפיש, כפר דרוזי בגליל. אח לנעאמה, אמיר, אנעאם, עמיד, אמירה ווליד. למד בבית-הספר היסודי 'סולטאן אלאטרש' בחורפיש והמשיך לתיכון הטכנולוגי 'עמל' בשפרעם, אותו סיים בהצלחה במגמת חימוש. תלמיד חרוץ היה, ואהוב מאוד על מוריו וחבריו. שריף גדל והיה לצעיר חייכן ואוהב את החיים, שהרבה לעזור לזולת ככל יכולתו ועל כן היה אהוב על כל סובביו. הוא היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד' ונטל חלק בפעילויות נוער רבות מטעם התנועה ומטעם בית הספר, אם בכפר ואם מחוצה לו. שריף אהב מאוד לעסוק בספורט. בעיקר היתה חביבה עליו השחייה בים, שמאוד הרגיעה אותו. שריף גם אהב לצוד, והקדיש זמן ניכר, בהתחשב במגבלות הטופוגרפיה והחוק, לתחביב זה. בחודש אוגוסט 1992 התגייס שריף לצה"ל והחל בשירותו כלוחם ביחידת הדרוזים. לאחר כשנה נאלץ, מסיבות בריאות, לעזוב את הצבא, ומאז לחם בתוקף ובהתמדה על זכותו לחזור לצה"ל ולמלא את מלוא חובתו למדינה. במשך למעלה משבע שנים נאבק על זכותו זו, ומשאושרה – לא היסס, ובגיל 27 חזר לשרת שירות סדיר כדי להשלים את שירות החובה שלו. בחודש אפריל 2001 גויס שריף מחדש, והוצב ביחידת נ.מ. של חיל-האוויר בהר מירון. עד מהרה התגלה כחייל ממושמע ובעל אופי חזק, רציני, שאפתן ואחראי, שמילא את תפקידיו על הצד הטוב ביותר. מפקדו, סא"ל ציון: "דרכנו היתה לסייע ככל האפשר לשריף, מתוך כבוד והערכה לגילו הבוגר ולבעיות איתן נאלץ להתמודד. בכל פניותיו אלינו הביע שריף רצון עז להמשיך, להתקדם, להגיע לתפקידים בהם יוכל להתגאות בהישגיו. למרות כל תלאותיו, ביקש שריף להתנדב ליחידה קרבית." שריף שירת במספר תפקידים ביחידה, בעיקר במחלקת הרכב, ונשלח לקורסים מקצועיים לצורך קידום. ביום 21.8.2001 נפל שריף בעת שירותו והוא בן עשרים-ושבע. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בחורפיש. הותיר אחריו הורים ושישה אחים ואחיות. כתב מפקדו של שריף: "בהכירי את המערכת, אני יודע ללא ספק שמסע כזה, שבו החליט שריף לחזור לצבא למרות הכל, הוא מסע שרק מעטים בעלי אמונה בדרכם יצליחו לסיים. בהתמדה זו הפגין שריף סבלנות אין קץ ודבקות במטרה… שריף ייזכר ביחידתנו כחייל אשר מילא בנאמנות וללא סיג את המשימות שהוטלו עליו, כאדם אשר הציג את עניינו בפתיחות, בפנים מוארות ובחיוך תמידי." להנצחת זיכרו של שריף הקימו בני המשפחה אנדרטה בכפר חורפיש, וחדר הנצחה בבית ההורים.