חיימון, שמואל

בן דבורה ויוסף, נולד ביום ב' באב תרע"ט (29.7.1919) בעיר בוברויסק, ברית-המועצות. בהיותו בן 6 עלה שמואל עם משפחתו לארץ-ישראל והמשפחה השתקעה בחיפה. שמואל למד בבית- הספר הריאלי את לימודיו היסודיים והתיכוניים והיה תלמיד שקדן ונבון. בעת לימודיו היה פעיל בתנועת "הצופים". שמואל המשיך בלימודי ההנדסה בטכניון וסיים את לימודיו בהצטיינות. בשנות לימודיו עבר אימונים רבים במסגרת ה"הגנה" והתמנה למ"פ בחי"ש. הוא השתתף במבצעים ובקרבות רבים וביצע במסירות ובאומץ כל תפקיד שהוטל עליו. בפרוץ מלחמת-העצמאות, לאחר החלטת עצרת האו"ם על תוכנית החלוקה (29.11.1947), נרצחו שני יהודים בכפר בלד-א-שייח' על-ידי אספסוף ערבי ומכוניתם נשרפה. על כך הוחלט להשיב בפעולת גמול. כוח לוחם של חטיבת "כרמלי" אליה השתייך שמואל תקף בנשק וברימונים את תחנת האוטובוסים שבכפר. ביום א' באדר א' תש"ח (10.2.1948) נפטר שמואל ממחלה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.