חיימוביץ, יעקב (ינקלה)

בן צבי ורחל. נולד ביום ב' באב תרצ"ו (21.7.1936) בתל אביב. סיים את לימודיו היסודיים בבית הספר "בית יעקב" בראשון לציון. שנתיים למד בגמנסיה "הרצליה" ולאחר מכן למד שנה בבית הספר המקצועי על שם מונטיפיורי. סיים את לימודיו התיכוניים בקיבוץ גינוסר ומשם גויס לצה"ל במאי 1954 ושירת ב"גבעתי". לפני סיום שירותו הסדיר השתתף במערכת סיני. בחייו האזרחיים עבד עם אביו כנהג במשאית. היה עליז מטבעו ואופטימי לגבי העתיד ותמיד טען שעוד נכונו ימים טובים לישראל. אהב חברה וכל רעיו אהבוהו, כי חבר מסור היה ונותן עצות בשעת הצורך ועזרה לכל נצרך. מעולם לא התאונן על עבודתו המפרכת. במצבים קשים היה נעזר בחריפות שכלו ובעירנותו וחיוניות תוססת היתה בו. היה נקרא למילואים מדי פעם ובחוסר סבלנות חיכה לצו-הקריאה בימי הכוננות לפני מלחמת ששת הימים. ביום הראשון לקרבותיה, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), בקרב שנערך ליד ערערה שבשומרון נפל יעקב, והוא אז מ"כ בזחל"ם. יעקב לחם ביחידה שמשימתה היתה לכבוש את מוצבי הגבול הירדני, ומשימה אשר בוצעה תחת הפגזה קשה של מרגמות ואש מקלעים. יעקב הסתער בראש כיתתו במעלה ההר בעודדו אותם לפעולה ותוך כדי כך נפל, אחרי שגילה עוז רוח, דבקות במטרה ותושייה. הניח אשה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. זכרו הועלה ב"ידיעון לתושב" של קרית ביאליק.