fbpx
חיימוביץ, יחיאל

חיימוביץ, יחיאל


בן ברכה ויהודה. נולד בי' בטבת תרע"ב (31.12.1911) במאחמודיה שברומניה. ב-1918 עלה לארץ-ישראל עם משפחתו ושם התיישבו בכפר-סבא. במאורעות תרפ"א נאלצה המשפחה לעבור לפתח-תקווה מקום שם התגוררה שנתיים ימים. יחיאל למד בתלמוד תורה. בגיל 12 התחיל לעבוד כדי לסייע בפרנסת המשפחה: בנגרות, בקטיף הדרים בחודשי החורף ובעבודות חקלאיות שונות בקיץ. הוא ניחן בחוסן גופני והתמסר לפעילות ספורטיבית, בעיקר לכדורגל. תקופת מה שיחק בקבוצת הכדורגל "הכוח כפר סבא". לאחר שנשא אישה והקים משפחה עבר לעבוד כנהג מוניות בתל אביב, בחיפה ובשאר מקומות בארץ. אחרי כן חזר למושבתו ושם חי בדוחק עם משפחתו, כשהוא מתפרנס מעבודה בפרדסים. מנעוריו היה חבר בתנועת הנוער בית"ר. במאורעות תרפ"ט היה פעיל בהגנת המושבה ולעיתים קרובות הסתנן לכפר ערבי סמוך כדי לעמוד על הנעשה בשטח. ב-1933, לאחר רצח ארלוזורוב, נעצר כחשוד ב"שיתוף פעולה בביצוע הפשע" בתור נהג מונית, שהוביל כביכול את סטבסקי ורוזנבלט החשודים ברצח לשפת ימה של תל אביב, אך כעבור ימים אחדי שוחרר. כשפרצו מאורעות תרצ"ו התנדב לשמירה בפרדסים שבסביבת כפר סבא ואחר כך כנוטר, בגוש פרדסים שבסביבת רמת הכובש, בין מיסקי וטירה, שני כפרים שאיימו על בטחון הישובים העבריים בסביבה. חבריו של יחיאל סיפרו כי התבלט בשמירה בקור רוחו, אומץ לבו ונכונותו לעזור לזולת גם תוך סיכון עצמי. בי' באב תרצ"ו (29.7.1936) יצא עם שני שומרים נוספים לביקורת פרדסים ובדרך נפתחה כנגדם אש קטלנית ממארב. יחיאל נפצע פצע אנוש בירכו. אבל רוחו היתה טובה עליו משום שהתוקפים הונסו ובדרך לקבלת עזרה ראשונה אפילו התבדח עם חבריו. הוא הובא לבית החולים "הדסה" בתל אביב ובאותו לילה מת על שולחן הניתוחים. למחרת היום הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר סבא. הניח אשה ושתי בנות. ביום השבעה לנפילתו הוקמה בתוך גינת הפרחים בפרדס שלידו נפל מצבת זכרון ועליה נחרת: "דמי יחיאל חיימוביץ שנתן את חייו על הגנת רכוש עברי וכבוד הישוב".

דילוג לתוכן