חיימוביץ, יוסף

בן זאב וצפורה. נולד ביום כ"ז בסיון תרע"ב (12.6.1912) בעיר אודובשט שברומניה וסיים שם את לימודיו התיכוניים. בשנת 1933 עלה ארצה. מלבד קריאת ספרים ואיסוף בולים אהב מאוד גידול פרחים. הוא חיבב את העבודה בגן ביתו שלו – כל פרח ששתל היה מטפח מתוך דאגה שיפרח ויעלה יפה. הוא אהב לבקר בתיאטרון ובמופעי ריקוד. לבנו ולבתו רחש אהבה רבה. היה אב נאמן לילדיו ובעל מסור לאשתו. את עבודות החשמל בביתו היה עושה בעצמו, בדייקנות ובכישרון. לפני קום המדינה היה חבר ב"הגנה" והיה פעיל מאד בה; אותו זמן נאסר על ידי האנגלים, כאחד ממ"ג אסירי ה"הגנה". גויס לצה"ל במלחמת השחרור ובראשית יוני 1949 הצטרף לצבא הקבע. שנים רבות שירת כקצין העיר רחובות ואת עבודתו זו מילא בנאמנות. במלחמת ששת הימים נפצע בתאונת דרכים ולמרות פצעיו לא עזב את משרדו והמשיך בתפקידו במסירות. ביום ב' באב תשל"א (24.7.1971), נפטר רב-סרן יוסף חיימוביץ בעת שירותו כתוצאה ממחלה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בראשון-לציון