חיים, יוסף (יוסי)

בן כרמלה (סוחאם) ורפאל, נולד ביום י"ג באדר א' תשכ"ב (17.2.1962) בנחלת-יהודה שליד ראשון לציון. עד כיתה ו' למד יוסי בבית-הספר היסודי בנחלת-יהודה. הוא היה תלמיד מצטיין, ומוריו – שראו בו ילד מחונן – המליצו לשלוח אותו לבית-ספר לתלמידים מחוננים בירושלים. אבל הוריו, שהיו קשורים אליו באהבתם, לא רצו להרחיק אותו מדי מן הבית. הוא המשיך את לימודיו בפנימייה בבן-שמן. אחרי שתי שנות לימוד החליט יוסי לחזור לבית הוריו. הוא המשיך את לימודיו בבית-הספר "יד סינגלובסקי" בתל-אביב. מגמת לימודיו המקצועיים הייתה חשמל. הוא התעניין הרבה במתמטיקה ובפיסיקה. את לימודיו בבית-הספר המקצועי סיים יוסי בהצלחה, אך עם החלטה שלא יעסוק בחשמל. בהיותו תלמיד היה יוסי פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד", ומשנת 1979 עסק כשנתיים כמדריך נוער וכרכז הקן. הוא נשלח מטעם תנועתו לגרמניה, במסגרת חילופי-נוער. יוסי הרבה לעסוק בספורט, שיחק בקבוצת הכדורגל של "הפועל נחלת-יהודה", הצטיין כשחקן, אבל עם התגייסותו לשירות בצה"ל, נפסקה פעילותו בקבוצה. הוא קיווה שיתקבל לקורס טיס, וכשלא התקבל הציע את עצמו לשירות בקומנדו הימי. שאיפתו הייתה להגיע למעולים שבחילות צה"ל. בסופו של דבר הוא התנדב לשרת כצנחן. ביולי שנת 1980 התגייס יוסי לשירות סדיר. זמן קצר אחרי שסיים את הטירונות הוא זומן לקורס מ"כים, עלה לדרגות רב"ט וסמל, וביולי שנת 1982 סיים קורס קציני חי"ר, בדרגת סג"ם. בהיותו צוער השתתף יוסי באחת הפשיטות הנועזות בלבנון. הוא נתמנה לתקופה קצרה לשמש כמדריך בקורס קציני חי"ר. בקיץ שנת 1983, הועלה יוסי לדרגת סגן והופקד על פלוגת חי"ר במלחמת לבנון. על יחסו לפקודיו סיפר אחד מחייליו: "משאת נפשו הייתה לראות אותנו בעלי מוסר לחימה גבוה, חיילים התורמים לפלוגה, לצה"ל ולחברה, מתוך אחריות אישית, אנשים גאים, בעלי רגשות ויכולת להקדיש מרוחם ומזמנם". חייל אחר מפלוגתו סיפר עליו: "חשוב היה לו שאנשיו יהיו קודם-כול בני-אדם. באחד הלילות הופיע במוצב עם קנקן קפה ביד והציע לחייליו שתיה חמה". ביולי שנת 1984 האריך יוסי את שירותו ב6- שנים, והמשיך בתפקידו כקצין בצבא הקבע. הוא התכוון לעבור מסלול קידום, כולל לימודים באוניברסיטה. בראשית שנת 1985 עלה יוסי לדרגת סרן. ביום כ"ז בניסן תשמ"ה (18.4.1985), נסע יוסי בג'יפ מבסיס פלוגתו בגיזרת נבטיה למטה הגדוד. בדרך קלט במכשיר הקשר ידיעה על חולייה חשודה המשוטטת באזור. הוא הורה לנהגו לנסוע לכיוון המדווח, כדי לבדוק את המתרחש שם. הנהג איבד את השליטה על ההגה, הג'יפ התהפך ויוסי נפצע אנושות. מסוק העביר אותו לבית-החולים, אבל בדרך הוא מת מפצעיו. במכתב למשפחתו אחרי מותו, כתב מפקדו: "את תכונותיו כמפקד אהוב, מעלותיו, תרומתו לחברה, הישגיו וכישוריו – תקצר היריעה מלהכיל". יוסי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. הוא השאיר אחריו הורים וארבעה אחים ואחיות. בן 23 שנים הוא היה במותו