חייט, שמחה (‘סימה’)

בת עבדאללה (עובדיה) וורדה. נולדה ביום י"א בניסן תשי"ז (12.4.1957) בירושלים – כבת למשפחה ברוכת-ילדים מיוצאי- עירק. סימה גדלה במעוז-ציון שליד ירושלים ושם למדה בגן ובבית-הספר היסודי 'אריאל'. המשפחה ידעה מצוקה כלכלית קשה, האם נאלצה לצאת לעבודה, וכך נפל עול הטיפול בילדה הרכה במידה רבה על ארבעת האחים והאחות הבוגרים ממנה. סימה היתה תלמידה טובה, ועם סיום לימודיה היסודיים נתקבלה לבית-הספר התיכון-דתי 'אולינה דה-רוטשילד', במגמה הומניסטית כללית, וסיימה את חוק-לימודיה בתום ארבע שנים. סימה היתה נערה רגישה, טובת-לב ורצינית. נטלה חלק בפעילות מועדון הנוער המקומי. השתתפה בקורס למדריכים לילדים בעיתיים, ועל-אף לחץ הלימודים בתנאים קשים עסקה בפעולות לביעור הבערות ובעזרה לילדים קשי-חינוך. בטרם התגייסה לצה"ל, נשלחה סימה ללמוד נהגות. לאחר הטירונות הוצבה למפקדת פיקוד המרכז. הממונים עליה שבעו נחת מדרך מילוי תפקידיה והעלו אותה בדרגה, תחילה לטר"שית ולאחר-מכן לרב"טית. אך לא חלפה שנה מאז התגייסה, ופתיל-חייה המבטיחים של סימה נקפד לפתע. היא נפלה בעת מילוי תפקידה – ביום כ"ד באב תשל"ו (20.8.1976). הובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל שבירושלים. השאירה אחריו הורים, ארבעה אחים ואחיות. מפקדה של סימה כתב להורים השכולים: "סימה היתה מופת לחיילות רבות בבסיס. אחריותה, מסירותה למילוי תפקידה וצניעותה היו לשם-דבר ביחידה. בזכות הצטיינות בתפקידיה אף הועלתה בדרגה והועברה לתפקיד בכיר ואחראי. סימה תישאר בזיכרוננו לעד כחיילת נעימת-הליכות, צנועה, ועם-זאת מסורה ומצטיינת בכל תפקיד שהוטל עליה". הוריה הנציחו את זכרה בתורמם ספר-תורה על-שמה לבית-הכנסת שבמעוז-ציון.