חייט, אלכסיי

בן לובוב ולאוניד. נולד ביום כ"ז בסיוון תשמ"ג (8.6.1983) בעיר יושקר-אולה ברוסיה. אלכס היה הילד השני במשפחה, ואחותו הבכורה מרינה שמחה עד מאוד על לידתו ואף בחרה לו את שמו. כילד הרבה אלכסיי לשחק ולהשתעשע עם אחותו. בשנת 1990 החל ללמוד בבית-הספר היסודי בעיר מגוריו. הוא שאב הנאה רבה מהלימודים ורכש חברים רבים, ששמר על קשר איתם גם לאחר עלייתו ארצה. אלכסיי התעניין מאוד בטיסנאות, שחמט ואמנויות הלחימה והשתתף בחוגים. הוא הצטיין בתחומים אלה ואף היה מדורג במקום השלישי במחוז מריאל בתחרות שחמט. בשנת 2001 נפטרה אימו. כבר מילדותו אהב אלכסיי לבשל ותמיד שמח לעזור במטבח, ולכן כשהגיעה העת ללמוד בתיכון בחר ללמוד בבית-ספר לבישול וקונדיטוריה. שנה לאחר תחילת לימודיו, בשנת 2001, החליט אלכסיי לעלות ארצה בעקבות אחותו מרינה, שעלתה תשעה חודשים קודם לכן. אלכסיי עלה ארצה באמצעות התוכנית "אולפן קיבוץ" ונשלח לקיבוץ משמר הנגב. האח והאחות נפגשו שוב לאחר זמן רב. בקיבוץ שילב אלכסיי לימודי שפה ועבודה במפעל המקומי. בהיותו אדם חברותי יצר עד מהרה קשרים חברתיים עם עולים חדשים שהתגוררו בקיבוץ ועם צברים. לאחר שסיים ללמוד באולפן, עזב את הקיבוץ ועבר לבאר שבע, שם התגורר עם אחותו בדירתה. עד גיוסו לצה"ל עבד במפעל. אלכסיי היה חובב ספורט נלהב והקדיש זמן רב לאימונים. חלומו היה לשרת ביחידה קרבית, והוא לא רצה לחשוב על אפשרויות אחרות. בספטמבר 2002 התגייס אלכסיי לצה"ל. כשנודע לו ששובץ ל"גבעתי" לא היה גבול לשמחתו. אלכסיי נהנה משירותו הצבאי, וכבר בטירונות רכש לעצמו חברים רבים. חלומו היה להתקבל לקורס צלפים, אך הוא לא זכה להגשים את חלומו. ביום כ"ג באייר תשס"ד (14.5.2004) נפל אלכסיי בקרב בציר פילדלפי ברפיח והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אב ואחות.