חיון, מאיר

בן מזל ונסים, נולד ביום ט"ז באב תרפ"ז (14.8.1927) בירושלים ובה גדל והתחנך. לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי יצא לחיי עבודה. הוא למד את מלאכת הנגרות והמשיך בלימודים בשיעורי-ערב. היה חבר הסתדרות "הנוער העובד" ולא הצטרף לשום מפלגה גם כשבגר, ולא אחת הביע את רצונו לראות את היישוב בארץ בלתי מפולג למפלגות. משנת 1941 היה חבר ה"הגנה". במשך כל השנים יצא ברצון ואף בהתלהבות למסעות, אימונים ופעולות של ה"הגנה". בפסח תש"ז השתתף עם חבריו בחי"ש במסע למצדה. באותה שנה נאסר על-ידי המשטרה הבריטית כחשוד בהתשייכות לארגון טירוריסטי. לאחר חודשים מספר שוחרר בערבות ולמגינת-לבו לא יכול להתגייס גיוס מלא עם פרוץ מלחמת-העצמאות ונאלץ לחכות עד צאת הבריטים מהארץ. אך מאיר לא ישב בחיבוק ידיים והצטרף לשורות הלוחמים גם בהיותו מגויס גיוס חלקי בלבד. ביום הכרזת העצמאות, 14.5.1948, היום שבו עזב הצבא הבריטי את ירושלים, יצא עם חבריו לתפוס את השטח שפונה. בהתקדמם מרחוב הנסיכה מרי למרכז המסחרי נפגע בצרור כדורים ונפל. בבוקר אותו יום עוד כתב מכתב לחברתו בארצות-הברית והסביר לה משום מה לא נענה להזמנתה לבקר אצלם: "תשובתי פשוטה: אין יהודים עוזבים את הארץ הקדושה…" כעבור שעות מספר נפל, ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948). הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות סנהדריה בירושלים.