חיגר שלמה

שלמה, בן פרידה וזאב, נולד ביום א' באב תשי"א (3.8.1951) בתל- אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "גיבורי ישראל" והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט יד-סינגלובסקי" לקבלת התואר הנדסאי-חשמל. כעבור חמש וחצי שנות-לימוד, זכה לקבל תואר זה. שלמה היה תלמיד מוכשר וחרוץ ונחשב אחד הטובים בכיתתו. בעיקר הצטיין במקצועות הריאליים, ובמיוחד במתמטיקה. על עבודת הדיפלומה שעשה כאשר סיים את חוק לימודיו, זכה בציון גבוה ביותר. זמן-מה היה חבר בתנועת-הנוער "השומר הצעיר", אך משהתבגר הפסיק את הפעילות בתנועה והתמסר ללימודים. הוא היה חברותי ונוח, אך יחד עם זאת היה עקשן ולא מתפשר בעניינים שראה בהם אי-צדק ועיוות-דין. במקרים כאלה נהג לעמוד על שלו עד אשר השיג את מבוקשו. כשהתבגר, קיבלו תכונות אלה צביון של אומץ-לב ודבקות במשימה. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו וקשר קשרים אמיצים עם אחיו היחיד. שלמה גויס לצה"ל בראשית 1971 והתנדב לחטיבת "גולני". לאחר הטירונות, סיים בהצטיינות קורס קשרי חי"ר גדודיים וקורס מש"קי קשר, והתמנה למש"ק קשר בחיל- רגלים. הוא היה חייל מסור ועמד בהצלחה ובכישרון בכל התפקידים שהוטלו עליו, גם בתנאים קשים. ביחידה היה אהוב על מפקדיו ועל חבריו לנשק. כשלושה חודשים לפני שחרורו מהשירות הסדיר פרצה מלחמת יום-הכיפורים. במלחמה השתתף שלמה בקרב על שחרור מוצבי החרמון. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), היום האחרון למלחמה, נפל בקרב כאשר פרץ עם חבריו לגדוד "הבוקעים הראשונים" – כוח-החוד, שהסתער על מוצב החרמון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. בחוברת "לא המלים מדברות על המוות", שהוצאה לאור על-ידי חטיבת "גולני", לזכר חללי גדוד "הבוקעים הראשון", מונצח שמו של שלמה ז"ל.