חיאק, דוד
בן רחמים וחילואה. נולד בשנת תרצ"ז (1937) בבגדד, בירת עירק. למד בבית הספר היסודי "מסעודה שם טוב" ושנה אחת בבית הספר התיכון שם. לאחר שעלה ארצה עם הוריו בשנת 1951, הצטרף לקיבוץ כפר מסריק ושם בילה את שנות התבגרותו. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בשעותיו הפנויות אהב לקרוא הרבה והיה מסביר להוריו כמעט יום יום את החדשות שבעיתון. בעיות משפחתיות אילצוהו לעזוב את הקיבוץ, אך עד מהרה התאקלם בבאר יעקב. לפני גיוסו החל ללמוד מתוך שאיפה להשלים את בחינותיו לתעודת הבגרות. הוא אהב את החיים, ביקש את חברת ידידיו ובפגישותיו היה נוהג לשוחח בשקט וברצינות. בדרך חייו עמס הרבה מאוד על שכמו ושקד על עבודתו יום יום, כדי לבנות לו בית ומשפחה בישראל; ואכן תוך זמן קצר הספיק להקים בית בישראל. באוגוסט 1956 גויס לצה"ל, ולמרות התנגדותם של אחדים מבני משפחתו התנדב לצנחנים והיה בין הראשונים בחיל לפני מערכת סיני. לאחר שחרורו מן הצבא התגייס למשטרת ישראל וראה את שירותו זה כהשלמה לשאיפתו לעשות בהתנדבות למען בטחון ישראל. אז התחיל להשלים את לימודיו, מאחר שהתכוון ללמוד משפטים. בשנת 1965 השתחרר מהמשטרה והחל לעבוד במשרד התקשורת. צנוע היה בהליכותיו, שקול בדבריו ובעל מידות טהורות. היה מסור ונאמן לביתו ולחבריו ובעל דמות אצילה. במחצית ספטמבר 1970 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום כ"ז באלול תש"ל (28.9.1970), מת מפצעיו, לאחר שבעה ימים של היאבקות עם המוות. הניח אישה ושני בנים. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.
