חטב-אחיטוב, יחזקאל

בן יהודית ואליהו. נולד בירושלים ביום א' בתמוז תרפ"ט (9.7.1929) הבכור מבין תשעה אחים ואחיות. יחזקאל למד בבית- הספר תלמוד תורה והיה בן מסור להוריו ולמשפחתו. היה נער רציני ונבון מאוד. בגיל 15 התגייס לאצ"ל, שם הוטלו עליו משימות שונות אשר בוצעו על ידו בשקט וביעילות. בחנוכה תש"ח, נאלץ יחזקאל לעזוב את בית הוריו ולרדת למחתרת מחשש שהמשטרה הבריטית תעלה על עקבותיו. גם להוריו ולמשפחתו לא מסר את כתובתו ועמד עמם בקשר באמצעות מכתבים דרך מכר. לפעולות האצ"ל נגד הבריטים יצאו הוא וחבריו משכונת כרם התימנים בתל-אביב, משם יצא גם לפעולתו האחרונה. ביום י"א באייר תש"ח (20.5.1948) במהלך הקרב לשחרור העיר רמלה, כחצי שעה לפני כניסת ההפוגה הראשונה, נחלץ יחזקאל לחלץ חבר פצוע. תוך כדי ניסיון החילוץ פגע בו כדור של צלף והרגו. בקרב זה נפלו 51 לוחמי אצ"ל. 25 מהנופלים הוכרזו כנעדרים ויחזקאל בתוכם. סבל רב עבר על ההורים ובני המשפחה ורק כעבור 4 שנים נמצאו עצמות הנעדרים ביניהם עצמותיו של יחזקאל, והם הובאו למנוחות בשנת 1952 בקבר אחים בקרית שאול. אנדרטה הוקמה בעיר רמלה לזכרם של 51 לוחמי האצ"ל אשר נפלו במערכה על העיר.