חזקיה, משה (מושיקו)

בן מרים ואורי-חי. נולד ביום ה' בתמוז תשמ"א (7.7.1981) בחדרה. בן בכור להוריו, אח לאוראל, הצעירה ממנו בשנה – והם גדלו יחד כתאומים – ולשלומית, בת הזקונים. מושיקו גדל במושב אליכין, למד בבית-הספר היסודי 'יבנה' בגבעת אולגה ובתיכון העירוני בחדרה. הוא סיים בהצלחה את לימודי התיכון, תוך התמחות בשפה הערבית. אהבתו לשפה זו באה לו מסבו, שעל שמו נקרא, סב שעלה מעיראק ב- 1951 והיה מורה לאנגלית ולערבית כל חייו. עבודת הגמר של מושיקו היתה בנושא 'הסכם השלום עם ירדן', והוא התכוון להמשיך ולהעמיק בתחום זה לאחר השירות הצבאי. מושיקו גילה עניין ואסף חומר רב בנושאים שהיו במוקד ההתעניינות בעולם, ובעיקר – מלחמת המפרץ ב- 1991 ורצח רבין ב- 1995. מושיקו נטל על עצמו, במסגרת התיכון, משימת מחויבות אישית לעזור לנער נכה טעון טיפוח. הוא הקדיש לכך זמן רב, ואכן הצליח לקדם את הנער ולהביאו לרמה גבוהה, כמה דרגות מעל הממוצע בכיתתו. על פעילותו זו הוענקה למושיקו תעודת הצטיינות. נער נבון ויצירתי היה, שבשעותיו הפנויות אהב מאוד לקרוא ספרים, וכחובב ספרים מושבע נהג להעניק ספרים כמתנה לימי הולדת. הוא ניחן בכשרון ציור ובנערותו צייר יותר ממאה ציורים, שקישטו את חדרי ביתו. בחודש אוקטובר 1999, בתום לימודיו התיכוניים, התגייס מושיקו לצה"ל והוצב לשירות במשטרת ישראל. הוא שובץ למרחב העמקים, משטרת עירון וביצע את תפקידו למופת. ביום י"ב בתשרי תשס"ג (18.9.2002) נפל סמ"ר חזקיה בפיגוע חבלני סמוך לעפולה. בעת סיור שיגרתי עיכבו הוא וחברו לניידת שני חשודים בתחנת האוטובוס ליד אום אל-פחם וביקשו לחקור אותם. מושיקו קפץ מהניידת בטרם עצירתה והתקרב אליהם, ואז פוצץ אחד החשודים, שהיה מחבל-מתאבד, את מטען הנפץ שנשא על גופו. מושיקו נהרג במקום. בן עשרים-ואחת היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין במושב אליכין. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. לאחר מותו הוענקה להוריו, בטקס בבית נשיא המדינה בהשתתפות השר לביטחון פנים ומפקדי המשטרה, תעודת הצטיינות על תפקודו של בנם כשוטר. זכרו של משה הונצח ביום עיון במרכז היהודי-ערבי שבגבעת חביבה, לציון 10 שנים להסכם השלום עם ירדן, בהשתתפות ח"כ שמעון פרס וקהל של למעלה מ-500 איש. נוסף לכך, מתעתדים הוריו לתרגם לערבית את עבודתו של מושיקו בנושא 'הסכם השלום עם ירדן', ולהפיצה באמצעות השגרירות בבתי-הספר בירדן, כדי שיראו וילמדו כיצד נער תלמיד תיכון רואה את השלום המיוחל עם שכנינו.