חזן, תומר

בנם של שרה ואריה. תומר נולד בבית החולים "תל השומר" ביום י"ח בכסלו תשנ"ג (13.12.1992). בן שלישי להוריו, אח של יוסי, אופיר ואוהד. אימו שרה, סיפרו במשפחה, אכלה הרבה תמרים במהלך ההיריון, וגם זה היה שיקול בבחירת שמו. תומר גדל בראשון לציון, בשכונת פואבלו אספניול, ואחרי כמה שנים המשפחה עברה לבת ים. בבת ים תומר למד בגן חובה, המשיך לבית ספר ממלכתי-דתי "ציפורי" ומשם לחטיבה ותיכון בבית ספר "חשמונאים", בו סיים בהצלחה י"ב כיתות במגמת תקשורת. סיפרה מורתו של תומר בתיכון, אושרית: "הילד הכי חייכן בשכבה, זה שתמיד זרם, סיפר בדיחה, ראה בכל דבר רק את הטוב, וזה מעבר ללימודים ולציונים היפים שהשגת, תומר. באופטימיות שלך ובחיוך השובה כבשת את כולנו … תמיד היית מסמר השכבה, מסמר הטיולים השנתיים ובחלוף השנים בתיעוד היומיומי שלך בפייסבוק הבנתי מיד שהמשכת את הדרך, הנער הכי אהוב, החייל המוערץ על אלפי בנות, מוקף תמיד במיליוני חברים". תומר גדל בבית מסורתי על ערכי היהדות, עם ערבי שבת משמעותיים, בית כנסת בחגים, משפחה מאוד מלוכדת והרגשת קירבה גדולה לבורא עולם. הקשר בין בני המשפחה היה חזק מאוד, תומר הפגין בכל עת כבוד רב להוריו ואהבה ענקית לאחיו, הקפיד לבקר את הסבים והסבתות ואהב לבלות עם המשפחה המורחבת. בחגיגת בר המצווה של תומר בירכה אימו: "כאימא צעירה לשני קטנטנים, יוסי ואופיר / את ההיריון שלך קיבלתי כרעם ביום בהיר / אך לאחר ההלם ולאחר תשעה חודשים / קיבלנו ילד מהמם, ממש מתנה משמים / אתה ילד מלא קסם, תוסס ושובב / עם חיוך שובה ולב של זהב / אוהב להשתולל כל העת / לוקח מהחיים אבל יודע גם לתת / כשאתה רוצה משהו ויהי מה / אתה מנדנד עד שאתה מצליח במשימה / … מלימודים לא עושה עניין כי התשובות נמצאות אצלך בראש / ואת המידע אתה פולט בלי לחשוש / מדבר כל יום שעות בטלפון / אומר מה שיש בלי לעשות חשבון / אוהב לשחק, לשיר וגם לרקוד / אוהב את החיים ויודע ליהנות / איתך החיים מעניינים ותוססים / לכן אותך כולם אוהבים". תומר גדל והיה לצעיר מלא בשמחת החיים, על פניו תמיד חיוך רחב ובליבו הכרת תודה לכול, צעיר אופטימי שבכל מהלך של החיים ידע לראות את חצי הכוס המלאה. הוא בלט בחריצותו, מגיל צעיר עבד בחופשות והיה הראשון למלא בנאמנות כל משימה. תומר ידע לנהוג בכבוד רב בכל אדם שפגש, ידע להעיר הערות בלי להעליב והירבה לעזור. כל מי שפגש אותו נשבה בקסמו, כדברי המשפחה. סיפר יוסי, אחיו הבכור של תומר: "אני גאה באח הקטן שהיה לי. זה שהיה אהוב על הסובבים, זה שידע לעשות מהלימון לימונדה בכל כך הרבה מצבים, זה שמימין או משמאל תמיד מוצאים לידו חבר, חברה, מכר ורע. זה ששר לנו עם קול כל כך ערב בשלל אירועים משפחתיים, זה שידע ליהנות ולמצות כל סיטואציה עד תום, זה שדאג לי לתספורות מעוצבות מעשה ידיו, זה שידע להוציא אותי, האח הבכור המרובע, מהמסגרת, להצחיק אותי וללמד אותי קלילות מהי, זה שהיה דואג לאחים שלו ללא תנאי, ללא לאות, ללא הסתייגויות. המושג בשר מבשרנו מעולם לא היה רלוונטי יותר משמדובר בך תומר ובנו". תומר היה איש של חברים, העידו הכול. בתיכון התגבשה קבוצת החברים הטובים של תומר, ואלה הצטרפו לחברים שליוו אותו מילדות, מראשון לציון – "חבורת פואבלו". תומר היה מרכז החבורה, סיפרו החברים, חבר אמת שדואג לכולם, אוהב את כולם וזוכה לאהבתם הרבה. "היה לו הלהט לחבר בין כולם", תיאר חבר, "לא לנוח לרגע, כל הזמן לעשות". ואכן בכל זמן היה תומר מוקף בחברים, מתכנן בילוי או טיול משותף. הוסיפו חבריו מהתיכון: "תומר שלנו, אהוב שלנו, החבר הכי טוב, תומך ומצחיק. החתיך, מלך השכבה. התומר הזה, שידע תמיד להוציא את הכי כיף מכל דבר. זה שהכי בלט והוביל תמיד את כולם, המצחיק, המעודד, מלא בקסם הכי מיוחד". תומר תקשר עם כל חבריו גם בעזרת דף פייסבוק עמוס, שבו הביע את תחושותיו ומחשבותיו. כמי שגדל בבת ים לתומר היה קשר מיוחד עם הים מגיל צעיר, מאז שאביו לימד אותו לשחות ולגלוש. הוא בילה הרבה בים, בדרך כלל עם קבוצת חבריו הקרובים, שחה, גלש והשתזף. ענפי ספורט נוספים שאהב היו כדורגל וכדורסל, וכן רכיבה על אופניים. מעבר לעיסוק בספורט תומר היה אוהד שרוף של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב", בעל כרטיס מנוי שליווה את הקבוצה כמעט לכל משחקי הטורניר. עוד אהבה גדולה של תומר הייתה המוזיקה. הוא אהב לשמוע, והכי אהב לשיר. תומר ניחן בקול נעים וביכולת שירה, הוא הירבה לשיר במפגשי משפחה וחברים ותמיד זה היה תענוג להקשיב לו. ביום 7.8.2011 התגייס תומר לצה"ל, ובעקבות אחיו הגדול אופיר הגיע לחיל האוויר. אחרי טירונות בבסיס עובדה הגיע תומר לקורס אבטחת מידע, ומשסיים אותו בהצלחה הוצב בבסיס פלמחים, בגף אבטחת מידע. התפקיד דרש אחריות רבה ותומר ביצע אותו בהצלחה, אך תאונה שעבר ברכבו אילצה אותו לעבור לזמן מה לגף תעופה. בהמשך עבר תומר לשרת בגף משאבי אנוש בפלמחים, שם שירת עד נפילתו בתפקיד שלישות. תומר השתלב היטב ביחידה ורכש שם חברים רבים. בין היתר הוא עזר רבות לחברה לשירות בתהליך החלמתה מסרטן: "כשאני נזכרת בכל התקופה הזו", סיפרה החיילת, "קשה לי לדמיין את עצמי עוברת את זה בלי הפנים שלו שמופיעות שם כל הזמן, בלי כל התכונות הטובות האלה שהיו לו … הוא שינה אותי, ובעיני זה הדבר הכי טוב שבן אדם יכול לעשות בשבילך". במהלך השירות התקדם תומר לדרגת סמל. בכל חופשה מהצבא הוא עבד והרוויח כסף, ובנוסף לא שכח לבלות עם משפחתו ועם חבריו. תומר נפל בפיגוע חבלני בסמוך לקלקיליה ביום י"ז בתשרי תשע"ד (21.9.2013). הוא נרצח על ידי מחבל פלסטיני שעבד איתו במסעדה בבת ים, במטרה להשתמש בתומר ז"ל כקלף מיקוח לשחרור אחיו הכלוא בישראל. בן עשרים ואחת בנפלו. תומר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הוא הותיר הורים ושלושה אחים. ספד לתומר יוסי, אחיו הבכור: "תומר שלי. נהוג לכנות אדם נעלה בעל מידות וערכים כ'מלח הארץ'. אז תרשה לי לומר לך בנוכחות כולם: אתה לא רק מלח הארץ, אתה המלח והפלפל של הארץ. אדם בוגר עם מידות טובות ודרך ארץ, שידע לשלב זאת עם הפלפל הייחודי שבו, עם הומור, שנינות, וחיוך תמידי בגודל של חצי מנה פלאפל שמרוח לך על הפנים בכל הזדמנות … אני מרשה לעצמי לשער ולומר בקול שאם היית מותיר אחריך צוואה הייתה זו צוואה אופטימית, המבקשת מאיתנו להמשיך לחיות ולשמוח – בדיוק כפי שעשית בכל זמן נתון. לכן תומר אני מבטיח לך שנקיים את צוואתך, שנשמר את זיכרונך בליבנו לעולם. תמיד תהיה איתנו, בכל רגע. אני אוהב אותך, אחי היקר". במלאת שבועיים לנפילת תומר כתבה אימו שרה: "תומריקו שלנו. עברו חלפו שבועיים מהיום שבו נרצחת, מהיום שבו נעצרו החיים, מהיום שבו הלב נחצה לשניים. המחשבות רצות במוחי על רגעיך האחרונים, על התמימות, האהבה וטוב ליבך שהובילו אותך אל הסוף המר. בטוחה אני שאתה שם למעלה רואה הכול ובטח צוחק ואומר: איזו מסיבה גדולה. והכול בשבילי? לפחות תביאו מוזיקה, נרקוד ונשמח. תומר, לו רק ידעת כמה אנחנו מתגעגעים אליך, לחיוך היפה, לחיבוק החם, ליופי, לקסם, ולריח הניחוח שהותרת בכל פינה. לו רק ידעת על רבבות המנחמים שהגיעו מכל הארץ לחלוק לך כבוד ולנחם אותנו המשפחה, לתמוך, לסייע, לתרום ולעזור ולנסות להקל עלינו … אוהבים אותך לעולמים. לנצח תישאר בליבנו". כתב בן-דוד של תומר: "תומר אתה חסר לנו כל כך. כן אתה עם החיוך הגדול שעל פניך, זה שמצחיק את כולם בקבוצה של כל הנכדים בווטסאפ, זה שתמיד מנסה ורוצה לעזור לכולם, זה שתמיד מארגן הכול בדיוק כמו אבא שלך … הלב שלנו ממשיך לפעום תומר, הוא עדיין סוער, עדיין לא מצליח לעכל את הכאב. אנחנו מקווים שאתה נמצא במקום טוב עכשיו, ושנוכל למצוא את הדרך להמשיך הלאה, שתיתן לנו את הכוחות הנדרשים ותשמור עלינו מלמעלה … אתה תישאר בליבנו תמיד, תומר שלנו". באזכרת שלושים לנפילת תומר אמרה חברתו לתיכון: "תומר אהוב שלנו. כולנו מחויבים להמשיך בשגרת החיים שלנו, הבנות משתחררות השנה, הבנים ממשיכים לעוד שנה בצבא, חלק מסיימים קורס קצינים בקרוב, חלק מתחילים לחסוך לעתיד. ואתה? אתה הפכת לנשמה שתלווה את כולנו במסלול חיינו. אני חושבת שמהיום שזה קרה בכל צעד שאנחנו צועדים אנחנו לוקחים אותך איתנו … כל פעם שפוגשים מישהו מהשכבה, או אפילו מבית הספר, ישר מדברים עליך, מעלים זיכרונות. ואיכשהו תמיד צוחקים או מחייכים בסוף, למרות שזה חיוך כואב, למרות שהצחוק הופך את הבטן – הרי מדברים על תומר, הוא תמיד מצחיק, הוא תמיד מחייך, הוא תמיד שמח … אני בטוח אקח אותך איתי לדרום אמריקה, ואחרים בטח ייקחו אותך לברצלונה, תאילנד, פריז, ארה"ב, לונדון. אתה תהיה בכל העולם עם כל אחד מאיתנו. אני בטוח אקח אותך איתי לאוניברסיטה. אולי לא להרצאות עצמן כי בטח היית משתעמם, אבל להפסקות, לצחוקים, ליציאות עם החברים מהלימודים, לכוס בירה קרה בסיום תקופת המבחנים. אני בטוח אקח אותך איתי לחתונה שלי. חלמנו לרקוד בחתונה שלך, בכאב רב אנחנו מבינים שזה כבר לא יקרה. אבל כשנרקוד בחתונה שלנו נעצום עיניים לפחות לרגע אחד ונדמיין אותך עושה לנו שמח. אני בטוח אספר עליך לילדים שלי … אולי הנשמה והגוף שלך הופרדו בטרם עת, אבל תהיה בטוח שהנשמה שלך תמשיך לחיות בתוכנו. ניקח אותך לכל מקום אליו נלך". כתבה אלמוג, שהייתה בת הזוג של תומר במשך שנים: "מה זה געגוע אמיתי? … געגוע אמיתי מרגישים בעצמות, זה עובר בך בכל חלק בגוף! הגעגועים אליך תומר רק מתחזקים מיום ליום, הרצון העז הזה להריח שוב את הריח שלך, לשמוע את הקול שלך, זה געגוע שלעולם לא ייפסק, הוא רק יגדל ויגדל. זה געגוע שפתאום אני נזכרת בך והוא משתק לי את כל הגוף, נחנקת עם הדמעות בגרון אבל יודעת שאתה לא רוצה לראות אותי בוכה אף פעם ושאחייך תמיד, כי זה מה שהכי אהבת בי, את החיוך שלי. תומר אני מתגעגעת אליך מעמקי נשמתי". שבוע אחרי נפילת תומר נפתח משחק ליגה של קבוצת הכדורגל האהודה עליו מכבי תל אביב, שנערך באצטדיון בלומפילד מול עירוני קריית שמונה, בדקת דומיה לזכרו. חבריו של תומר ליציע האוהדים, יציע אחת-עשרה, הניפו שלט זיכרון:"לנצח אחי, נזכור אותך תמיד". בחודש אוקטובר 2014, במלאת שנה לנפילת תומר, התקיים ערב לזכרו בהיכל התרבות בבת ים בהשתתפות כ-700 מכרים, בני משפחה ואנשי צבא. את ערב הזיכרון אפיינה השירה, שהייתה אהבתו הגדולה של תומר: בין דברי בני משפחה, חבריו, מפקדיו ומכריו ביצעו זמרים מפורסמים וכן חבריו ומשפחתו של תומר שירים לזכרו. בערב הוקרנו סרטונים לזכר תומר – מתקופת הילדות, מתקופת הנערות, מתקופת הצבא, תומר והקשר החזק למשפחה, תומר תכונותיו וחבריו. משפחתו של תומר הקימה אתר אינטרנט להנצחתו ובו דברים אודותיו, תמונות רבות שלו ותמונות מהנצחות שנעשו. כתובת האתר: www.tomerhazan.co.il. בנוסף מנהלת המשפחה דף לזכרו בפייסבוק ובו כותבים עליו אוהביו הרבים. בדף תמונות רבות של תומר ויש הודעות על אזכרות והנצחות. לאתר יוטיוב הועלו כמה סרטונים לזכר תומר, ובהם תמונות רבות מחייו ושירים בביצועו. סרטון זיכרון מסתיים במילים: "תומר שלנו. אין מילים לתאר את הכאב הגדול שהותרת אחריך. השארת חלל שלא ניתן למלא לעולם. קשה היה להתעלם משמחת החיים שלך, הנתינה החום והאהבה האינסופית שהענקת לכל אחד ואחת מאיתנו. נסיך שלנו, אנחנו מבטיחים שלעולם לא נשכח אותך. בכל זמן ובכל מקום תמיד תהיה איתנו. אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים". לזכר תומר כתבו חבריו בר קזס, סהר מזרחי ואופק יקותיאל את השיר "מלחמות של אחרים": ילד / לא הספקת כלום כמעט / איך ברגע של תמימות פתאום הלכת. / עצב / כמו ברק ביום אביב / הבשורה המרה מכל שטפה עינינו / ואיך ממלחמות של אחרים אתה הפסדת. // אל תבכי יא מאמא / זה אני פה מלמעלה / תשמרי על חיוכך / אני כאן עוד לצידך / הסתכלי בי אימא / השמים עוד כחולים / בימים של גאולה אני אופיע. // שקט / איך הבית קר, שומם / את החסר צחוקך עוטף נשמע ברקע. / צדק / לא היה ולא יהיה / געגוע רק גובר אל זוג עיניך / ואיך ממלחמות של אחרים אתה נקטפת". ניתן לשמוע את השיר באתר יוטיוב. בחודש אוקטובר 2014, סמוך ליום השנה לנפילת תומר, נערך בבית ספר "חשמונאים" בבת ים, בו הוא למד, טורניר קט-רגל לזכרו. בטורניר לקחו חלק רבים ובהם חבריו של תומר ונציגי קבוצת הכדורגל שאהד, מכבי תל אביב. הטורניר יהיה אירוע זיכרון שנתי ולכבודו הודפסו חולצות עליהן הכיתוב המזוהה עם חבריו של תומר: "לנצח אחי, נזכור אותך תמיד". בטייסת בה שירת תומר, הוקדש חדר המועדון לזכרו, עם קיר זיכרון מפואר ותמונות מתקופתו בחיל. בבת ים נערכים מדי שבוע שיעורי תורה לזכר תומר. בפסח תשע"ד (אפריל 2014) נפתח בבת ים, בבית הספר על שם המר, בית כנסת "אורות התחייה" שהוקם לזכר שניים – תומר ונווה רפאלי, תלמיד מבית הספר שנפטר. לבית הכנסת יוכנס ספר תורה שהמשפחה כותבת לעילוי נשמת תומר.