חזן, עמי (עמרם)

בן אסתר ושלום, נולד ביום כ' באדר תש"ך (19.3.1960) בעיר רבאט שבמרוקו. עמי עלה עם משפחתו לארץ בשנת 1965. המשפחה השתקעה באשדוד, ובה למד עמי בבית-הספר היסודי "מוריה". הוא סיים את בית-הספר בהצטיינות. כשהיה בן 10 שנים, הוא גילה כשרון נדיר בכל המקצועות ודילג על כיתה. בתעודת המחנכת, שניתנה לו אחרי שסיים את בית-הספר, נאמר: "עמי הוא אחד התלמידים המצטיינים בכיתה ("מבריק" בחשבון), מסודר מאוד, ממושמע למופת, בעל דרך-ארץ ונעים הליכות". בהמלצת מנהל בית-הספר "מוריה" התקבל עמי ללימודים בבית-הספר התיכון "בזק" בירושלים. גם כאן הצטיין בלימודים, ובגיל 16 סיים את בית-הספר התיכון. הוא המשיך ללמוד שנה נוספת במסגרת העתודה הטכנולוגית, כטכנאי מוסמך. מנהל "בזק" כתב עליו: "עמי זכור לנו כאחד התלמידים הטובים ביותר במוסדנו, בעל אישיות נעימה, שכל מוסד וכל חברה יכלו להתברך בו". בן 17 שנים היה, כשקיבל תעודת מוסמך כטכנאי לאלקטרוניקה וקומוניקציה. הוא היה עדיין צעיר לשירות צבאי, אבל באישור הוריו התגייס, נשלח לקורס טירונות, וסיימו כחניך מצטיין. עמי נשלח לקורס מ"כים, וגם אותו סיים כחניך מצטיין, בדרגת רב"ט. הוא נשלח לקורס קציני קשר ואלקטרוניקה, וגם כאן התבלט בכישוריו. את השלב הראשון הוא סיים כחניך מצטיין, והרמטכ"ל ענד על כתפו את תג הקצונה, הוא סיים גם את השלב השני של הקורס בהצטיינות. אז הציעו לו מינוי כמדריך בקורס מתקדם של קציני קשר, אבל עמי העדיף לשרת כקצין קשר גדודי בחיל-השריון. וגם בתפקיד זה הצטיין. באוגוסט 1980 עלה גדודו של עמי לרמת הגולן, לערוך תרגיל גדודי. ביום י"ט בתשרי תשמ"א (28.9.1980), בשעות הערב, נע גדודו באזור בוקעתה, במהלך התרגיל. עמי היה בנגמ"ש, שהתקדם בשביל צר בהר. הנגמ"ש התדרדר לתהום, והתהפך על שני חיילים. ביניהם היה עמי. במצב אנוש הוא הועבר לבית-החולים, ושם מת מפצעיו. בן 20 שנים הוא היה במותו. אחרי שנפטר הועלה עמי לדרגת סגן. עמי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשדוד. הוא השאיר אחריו הורים ושתי אחיות.