חזן, יצחק (“ג’אק”, “זאקי”)

בן מסעוד ורחל. נולד ביום ד' בטבת תש"ג (12.12.1942) בעיר רבט בארץ מרוקו. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1957 אחרי שסיים יצחק את לימודיו בבית ספר סודי במרוקו. עם עלייתו התחיל ללמוד במוסד מרכז הנוער "נוה יער" בכיתת אלונים. היה עובד בדפוס אשר בקיבוץ מרחביה ולאחר מכן עבר לעבודה בדפוס "הפועל הצעיר" אשר בתל אביב. הוא לא רק פירנס את עצמו כי אם גם היה מסייע בקיום הוריו וכשהיה בא לביתם (בעפולה עלית) היה מביא מחסכונותיו להם וגם העניק להם מתנות כידו הטובה עליו. בשעות הפנאי שאף לקנות דעת ולהרבות ידע ולמד שפות. היה אוהב לשוחח על נושאים שונים, החל מכדורגל וכלה בסיכויי האיחוד של תנועת הפועלים. רציני היה, מכונס בתוך עצמו ולא תמיד היה מגלה את אשר עם לבבו. לפני גיוסו במאי 1960 אמר: "כשנראה שלא תהיה ברירה; נצטרך להילחם באויב". הוצב לחיל השריון. במשך שירותו הסדיר השתתף בקרב על נוקייב אשר בסוריה ולאחר שירות זה, בהיותו במילואים, השתתף בפשיטה על קלקיליה – כי את הארץ אהב בכל נפשו והיה מוכן לתת את חייו למענה. יצחק לחם באומץ לב ובכושר הקרבה למופת בכונתילה ובמרחבי סיני לביצוע המשימה, ובקרב האחרון שלו ביום י"ג בסיון תשכ"ז (20.6.1967) נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בעפולה. ב"יסודות", בטאון הסתדרות פועלי הבניין, הועלה זכרו.