חזן, יגאל

בן רינה ואליהו, בן בכור במשפחתו, נולד ביום ט' בתשרי תש"ך (11.10.1959) בלוד. כבן ונכד ראשון היה יגאל מילדותו אהוב ומפונק בבית הוריו ובבית סבו. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמז" בלוד. אחר-כך הוא למד בתיכון "עמל" ברמלה, במגמת תעופה. אחרי שנת לימודים אחת, ביקש יגאל ללמוד בבית-ספר סמוך לביתו, והוא התקבל לבית-הספר "בדק" בלוד, במגמת מכונאות מטוסי קרב-יירוט. אחרי שלוש שנות לימוד סיים יגאל את בית-הספר בהצלחה. הוא אהב שירה ומוסיקה. ניגן על גיטרה קלסית ועל גיטרה חשמלית, חיבר שירים ותכנן להקים תזמורת עם קבוצת חברים. היו לו חברים רבים, צעירים כמוהו, אוהבי שירה ומוסיקה. ביום 2.11.1977 התגייס יגאל לצה"ל. הוא ביקש להתגייס לחיל-הצנחנים או לחיל קרבי אחר, אבל בגלל המקצוע שרכש הוצב לשרת בחיל-האוויר. שנות שירותו בצה"ל היו מלוות טיולים ומסיבות. חדרו בבסיס הצבאי שימש מעין "מועדון" לחבריו ביחידה. הוא הרבה לנגן, לשיר, ובשעות הפנאי התאספו אצלו חברים לערבי הווי ושירה. בתפקידו כמכונאי עמד יגאל בראש צוות הממונה על טיפול בכמה מטוסים. הוא עלה לדרגת סמל, והצטיין במסירותו ובידע המקצועי שלו. בחודשים האחרונים לשירותו, בעקבות פציעה בשעת עבודתו, הוא סבל קשות מכאבים ברגלו והרופאים החליטו לנתחו. יגאל אושפז בבית-החולים, וכשנשלח ממנו המשיך לקבל טיפולים פיזיותרפיים. חופשת מחלתו נמשכה, עד שהסתיים מועד שחרורו מן השירות הסדיר. תקופה קצרה הוא המשיך לשרת בתנאי קבע. ביום כ"ג בטבת תשמ"א (29.12.1980) עמד יגאל להשתחרר מצה"ל. הייתה שעת ערב, מזג האוויר היה גשום, כשחברו הסיע אותו מלוד לתל-אביב. בדרך התהפכה המכונית ויגאל נהרג. בן 21 שנים הוא היה במותו. מפקד הטייסת כתב עליו להוריו: "יגאל נמנה עם קבוצה גדולה של חיילים צנועים ושקטים, המהווים את הבסיס האיתן של חיל-האוויר. חיילים אלה, בעבודה קשה ומפרכת, ביום ובלילה, במסירות אין קץ, נושאים על כתפיהם הצעירות את האחריות לחוד החנית של צה"ל, מטוסי חיל-האוויר. ראינו את יגאל בפריחתו המקצועית, ברגעי לחץ ועומס, והוא עמד בהם בכבוד". יגאל הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בלוד. הוא השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה שירים שכתב, שירים שכתבו עליו וזיכרונות חברים על דמותו.