חזי, אבנר כפיר

בן שרה וזכריה. נולד ביום ט' בתשרי תשל"ז (3.10.1976) בחדרה, הרביעי בין חמשת ילדי משפחת חזי, אח לאברהם, צוריאל, מירב ואוהד. אבנר החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "נחלת צבי" באלון מורה, שם מתגוררת המשפחה, והמשיך ל"ישיבת השומרון" בקרני שומרון. שנה נוספת למד בישיבת ההסדר בפדואל. כבר כנער היה למתנדב מד"א ושימש כחובש המלווה אמבולנסים. אבנר הביע רצון עז לשרת כלוחם וכקצין ביחידה קרבית, וגויס ביולי 1995 למסלול ישיבות ההסדר. במהלך 1996 עבר טירונות וקורס חובשים במסגרת פלוגת חובשים בני ישיבות, ושובץ כחובש קרבי בחטיבה מרחבית. מפקד היחידה מספר במכתבו למשפחה: "אבנר שירת כחובש קרבי בקשה שבגזרות – הגזרה המזרחית של דרום לבנון, ובכך מימש את חלומו לתת מעצמו לאחרים ולתרום את כל שניתן. אבנר התלווה לשאר הלוחמים, שהיו בדרכם למוצב הבופור. במסגרת תפקידו השתתף במשימות המורכבות והקשות ביותר, הגיש עזרה רפואית ללוחמים וסייע בעבודות הקודש של הצלת חיי אדם. מפקדיו של אבנר מתארים אותו כאדם צנוע וכחובש מקצועי ביותר. חבריו מתגעגעים לצחוקו, לשמחת החיים ולאופטימיות שכל כך אפיינה אותו. דווקא באותו יום נורא, כשאבנר נפגע, רצו אליו מיד חבריו לנשק וניסו להצילו, כפי שעשה הוא פעמים רבות – ולא יכלו". אבנר נפל בקרב בלבנון בעת מילוי תפקידו כחובש קרבי, ביום י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.1997). טיל נ"ט פגע בכוח צה"ל שנע בשיירה בגזרת הבופור. מפגיעת הטיל נהרג אבנר ושלושה חיילים נוספים נפצעו. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. בן עשרים היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים. סבו של אבנר כפיר, אברהם ז"ל, גם הוא חלל צה"ל, נפל בשנת תשי"ב ונטמן בגבעת שאול בירושלים. על מצבתו הוסיפה המשפחה את הכיתוב האישי: "בן, אח, דוד, חבר למופת, סמל המצוות בעשייה, בלבנו לעד. אלון מורה." הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק, כתב למשפחה: "אבנר שירת כחובש קרבי בעוצבת 'חירם' של פיקוד הצפון, ותואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי וממושמע, שמילא את תפקידו במסירות אין קץ. אבנר בלט בנכונותו לעזור ולסייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד". אמו כתבה לזכרו שיר: "אבנר-כפיר הוא יהלום./ מיום שנולד ועד היום./ תמיד שמח ומאושר,/ והכל עשה ברצון, הלחין ושר./ אבנר-כפיר אהב תמיד לעזור,/ ובמצוות את מעשיו לשזור./ אהבת נפש עמוקה אהב את המשפחה,/ ובנוכחותו השרה תמיד אווירת שמחה./ אף פעם לא התאונן או התלונן,/ ותמיד מצא מלה טובה ועל נתקף לגונן./ כה חסר לנו אותו במשפחה,/ ולקרן חברתו שהיום היא בתנו, חלק מהמשפחה./ ערב לפני שנפגע צלצל אלי לשיחה ארוכה/ וביקש ממני לשמוע אותו בגל"צ להקשיב ככה/ שמעתי אותו בתוכנית (ב-21:30 ב-/ 18.3.97) שממנה נשאר לנו קולו לתמיד./ יש לאבנר חברים מצוינים וחשובים,/ שמבקרים אותנו ודמותו מזכירים ואוהבים./ מירב אחותו כותבת שירים לעילוי נשמתו,/ כי באמת היה מיוחד ואין עוד כמותו./ אבא כואב את כאבו ומתכנס/ נדמה לו שאבנר יופיע בדרך נס/ אחיו אוהד נרו יאיר/ מתגייס החודש (מרץ 99') והוא הצעיר./ ולי אין כוח לשמוע על הגיוס בכלל/ אבל לא שואלים את האמא וזה הכלל./ ישמור האלוקים את חיילינו/ מספיק דם נשפך על אדמת ארצנו!".