חורי, ג’ירר
ג'ירר, בן ג'יזל (אטירסה) ולאון, נולד ביום י"א בניסן תשט"ו (27.3.1955) בטוניס ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1963. המשפחה קבעה את מושבה בבאר-שבע וג'ירר החל ללמוד בבית-הספר היסודי על-שם י' בן-צבי. עם סיום לימודיו בבית-הספר היסודי החל ללמוד מסגרות בבית-הספר "חניכים" והוסמך כמסגר. ג'ירר היה נער נעים-הליכות ואהוב מאוד על חבריו. למרות ביישנותו ידע לקשור קשרי ידידות עמוקים והיה מקובל על חבריו בבית-הספר, הוא אהב מוסיקה, הרבה לשמוע תקליטים ותכניות רדיו, והשתדל שלא להחמיץ הזדמנויות לרקוד ולבלות בחברת ידידיו. ג'ירר היה בן נאמן ומסור להוריו ויחסיו עם הוריו, בעיקר עם אמו, היו יחסי כבוד, הערכה ואהבה. מילדותו חלם על היום שיתגייס לצה"ל וישרת את מדינתו בנאמנות. בזמן שנותר לו עד למועד גיוסו לצה"ל, עבד במחנה נתן, בתפקיד מכשירן. הוא הצליח מאוד בעבודתו ובמשך כשנתיים עשה חיל והיה אהוב ומקובל על הכל ואף התקדם הרבה בעבודתו. ג'ירר גויס לצה"ל במאי של שנת 1973 והוצב לחיל התותחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס קשרים ובקורס תותחנים, הוצב ליחידת תותחנים בצפון הארץ. הוא היה חייל ממושמע ואחראי במילוי תפקידו, מכובד ואהוב על חבריו ליחידה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע ג'ירר ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלו לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "ג'ירר נפל בקרב על קיומה של מדינת ישראל, שעמדה בפני השמדה. הוא וחבריו הגנו על גבולות המדינה בחירוף-נפש ובאומץ-לב. מעטים מול רבים היו – ויכלו לאויב. טוראי חורי ג'ירר היה חייל מצטיין, מסור ונאמן בחיי השגרה ובקרב. הוא היה אהוד ואהוב על חבריו ועל מפקדיו כאחד"
