fbpx
חוולס, גדי

חוולס, גדי


בנם בכורם של אלי ורות. נולד ביום כ' בתשרי תש"ז (15.10.1946) בחיפה. גדי נכנס לבית הספר כשהוא מפותח יותר מבני גילו ונעשה למנהיג בקרב חבריו. עם זאת היה קשה לו להתאקלם בחברה ולמצוא לו ידיד שיבין לרוחו. את לימודיו החל בבית הספר היסודי "תל-חי" ולאחר מכן המשיך אותם עד לסיום הלימודים בבית הספר "בארי". לאחר סיימו את לימודיו היסודיים עבר למוסד החינוכי בקיבוץ מזרע. בכל חברה שאליה הגיע נעשה גדי דמות בולטת. תקיפותו עם שכלו החריף וכושר הויכוח שלו גרמו תמיד להערצתו או להפך אך בשום אופן אי אפשר להתייחס אליו בשוויון נפש. תחביבו העיקרי היה ארכיאולוגיה והיה מחפש עתיקות. לא ייפלא איפוא שהשאיר אחריו אוסף גדול של עתיקות ומטבעות. תוך זמן קצר גילה בקיאות רבה בנושאים אלה. תוך כדי חיפושיו היה מטייל הרבה בארץ אך כאשר לא מצא סיפוק בכך היה מבלה את שבתותיו בדיג תת-מימי, בכדורסל, בשחמט ובשחייה ובהגיעו בהם להישגים נכבדים. בפברואר 1965 הגיע מועד גיוסו וגדי התנדב לצנחנים. אחרי שעבר את תקופת הטירונות, את קורס הצניחה וקורס מ"כ נכנס לקורס קצינים, כשחזר לגדודו היה למפקד מחלקה. רציני היה בעבודתו ותודות לכושרו השכלי והפיקודי התבלט משאר המפקדים ונשלח להיות מפקד רב"טים וסמלים – והוא עצמו בדרגת סמל. בהגיע תקופת מעשי החבלה הרציניים ישב גדי ולא ידע שלווה בנפשו. הוא נמצא אז בחופשת שבת כאשר שמע על נפילתם של ארבעה צנחנים. ללא שהיות יתירות מיהר לבסיס ולמחרת באה הידיעה על פעולת סמוע והוא אחד המשתתפים בה. כך המשיך את דרכו בצבא ובעודו בשירות סדיר פרצה מלחמת ששת הימים. בימי הכוננות לא עזב את בסיסו פן "יפסיד את המלחמה;" הוא ישב וכביכול חיכה לפקודה לצאת לקרב. בסופו של דבר, ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), ליד גשר חירבת זיתון שליד עזה תפס הוא את הפיקוד, לאחר ששני מפקדיו נפלו, ותחת ברד האש הוביל את מחלקתו אל היעד. כדי לא לטעות בשטח הרים את ראשו בלי היסוס ואז פגע בו כדור האויב ונפל – ועמו מת חלום חייו משכבר; להיות רופא כדי לערוך מחקר במחלה הממארת – הסרטן. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.

דילוג לתוכן