חודיפי, נסים
בן יעקב ויונה. נולד ביום י"ב בניסן תשי"ד (15.4.1954) בבית-דגן. כבן למשפחה מסורתית מיוצאי תימן, למד כבר בגיל ארבע תורה עם אביו. בגיל חמש הלך לגן-חובה, אבל בשעות אחר-הצהריים התמיד ללמוד עם 'מורי' לימודי-קודש. אחרי-כן למד בבית-הספר היסודי 'רמב"ם' שבבית-דגן. כבר בגיל צעיר הצטיין לא רק בכישרונותיו בלימודים כי-אם גם באופיו הדינמי, בגילויי היזמה ובהשתתפותו בהצגות שונות. כן בלט בהתנהגותו ובנימוסיו, במידת דרך-הארץ שנהג כלפי הוריו, וכן ביחס החיבה והמסירות כלפי אחיו ואחיותיו ובגילויי הידידות כלפי חבריו. בהיותו תלמיד מחונן נתקבל נסים לישיבה המקצועית שבקרית- הנוער בירושלים. שם השתלם ארבע שנים במגמת האלקטרוניקה. התגעגע מאוד למשפחתו, ומדי בואו לחופשה התמלא הבית אושר וגיל. דעתו השקולה היתה לעזר רב לאחיו המבוגרים, ואת האחים הקטנים ידע לשמח בהקדישו להם תשומת- לב ובהרעיפו עליהם מתנות. פרק-זמן מסוים עבד בשעות הלילה במאפייה – לאחר הלימודים הקשים – כדי להשתכר קצת כסף ולא להכביד על ההורים מבחינה חומרית. גם בקרב חבריו ידע להתחבב בהשכנת שלום ביניהם בכל-עת-צורך ובסייעו להם ככל שידו השיגה. משסיים את לימודיו, הלך לתרום מן הידיעות הטכניות הרחבות שרכש – לצה"ל. לאחר טירונות הוצב, בסוף שנת 1972, לחיל-האויר, עבר קורסים בהצלחה שימש כטכנאי אלקטרוניקה ומכ"ם ועלה בסולם הדרגות עד לסמל-ראשון. בתום השירות הסדיר חתם קבע לארבע שנים. ביום י"ד במנחם-אב תשל"ו (10.8.1976) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין שבראשון-לציון. השאיר אחריו הורים, חמישה אחים ושתי אחיות. במכתב אל ההורים השכולים פרש מפקדו של נסים את יריעת מעשי נסים בצבא: "סמ"ר חודיפי הגיע ליחידה לפני ארבע שנים ומילא תפקידים שונים במהלך שירותו. כיון שעסק בנושאים סודיים ביותר, לא אוכל, לצערי, לפרט את מהות הנושאים. התקדם יפה מבחינה מקצועית ומבחינת האחריות שהוטלה עליו. לפני כחצי-שנה התמנה לאחראי לנושא ומילא את תפקידו במסירות ובידע. גילה יכולת-עבודה מצוינת ויזמה רבה במילוי תפקיד זה. לאור הישגיו ומסירותו הוצע לו לפני כשנה להאריך את שירותו, ולשמחתי אמנם עשה כן. ידוע לי, שלא רק התנאים והמשכורת עמדו לנגד עיניו אלא גם תחושת הייעוד והרצון לתרום לביטחון המדינה. בפרק-הזמן האחרון יזם פרוייקט גדול, שאילו הסתיים, היה משפר בצורה ניכרת את אחזקתו של פרט חשוב במטוס 'מיראז' וגורם חיסכון כספי ניכר. תוכנן שיצא להשתלמות מקצועית ארוכה בבית-הספר הטכני של חיל-האויר כדי לקדמו מבחינה מקצועית ולאפשר לו למלא תפקידים בכירים בעתיד. סמ"ר חודיפי היה אהוד על מפקדיו וחבריו. מותו בטרם עת פגע בנו כרעם ביום בהיר. הצער ותחושת האובדן עוד ילוו אותנו תקופה ארוכה".