חודאק, גנדי

בן צילה ויוסף. נולד ביום י"א בסיוון תשט"ו (1.6.1955) בעיר קישינב במולדובה שבברית-המועצות, בה גדל והתחנך. אח לדוד. עם תום לימודיו התיכוניים המשיך גנדי ללמוד במכללה לכלי רכב וכבישים של משרד התחבורה בברית-המועצות, שם למד שירות טכני ושיפוץ כלי רכב. עם תום לימודיו שירת בצבא ברית- המועצות כמכונאי מטוסים. בשנת 1974, בעת שירותו הצבאי, נשא גנדי את אלבינה לאישה. שנה לאחר נישואיהם נולדה בתם הבכורה אלה ובשנת 1984 נולדה אינה. עם שחרורו מהצבא עבד גנדי כנהג מונית. בשנת 1989 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה ברחובות, שם למד גנדי את השפה העברית באולפן. גנדי השתלב בישראל, והחל לעבוד בתעשייה האווירית כמכונאי מטוסים, בשיפוצם ואחזקתם. בשנת 1996 נישאה אלה, בתו הבכורה וילדה את בנה שרון, נכדו של גנדי. גנדי שירת במילואים כנהג משאית כבדה בגדוד האספקה של עוצבת הגליל שבפיקוד הצפון. ביום כ"ח בתמוז תשנ"ח (22.7.1998), בעת שהיה בשירות מילואים, נהרג גנדי בתאונת-דרכים שאירעה בכביש יקנעם-מגידו, כאשר רכב שנסע בנתיב הנגדי סטה ממסלולו והתנגש חזיתית ברכב שבו נסע גנדי כטרמפיסט. בן ארבעים-ושלוש היה בנופלו. גנדי הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנתניה. הותיר אחריו אישה, שתי בנות ואב. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה כותב הרמטכ"ל שאול מופז: "גנדי תואר על-ידי מפקדיו כחייל ממושמע, שביצע את המוטל עליו לשביעות רצונם המלאה, ללא משוא פנים. הוא בלט בחריצותו, והפגין אחריות ומסירות אין קץ…" מפקד היחידה מוסיף וכותב: "…גנדי היה חייל למופת, שהפגין תושייה רבה בעת מילוי משימותיו. הוא ביצע את המוטל עליו בחריצות, תוך מסירות ומשמעת עצמית גבוהה כאשר צדקת הדרך תמיד לנגד עיניו…"