חוג’יראת, מוסטפא

בן פאטמה וחוסין. מוסטפא נולד ב-1.7.1947 בכפר חוג'יראת דהרה על יד קיבוץ יודפת. בן בכור לאימו, האישה הרביעית של אביו, ולו שישה אחים. מוסטפא גדל בכפרו בבית מסורתי, ולמד בבית הספר היסודי. לאחר סיום לימודיו יצא לעבודה ועזר בפרנסת המשפחה בעבודות חקלאיות, צאן וכו'. המשפחה התגוררה במאהל מסורתי, וכעבור זמן מה הקימה בית אבן ועברה לגור בו. מוסטפא אהב מאוד את חיק הטבע, השדות וההרים סביב הכפר, ובסיוריו הרבים למד את מקצוע הגששות. בהיותו בן תשע-עשרה נשא מוסטפא לאישה את סבחה. כעבור שנה וחצי נולד בנו בכורו חוסין. בינואר 1968 התגייס מוסטפא לשירות קבע במשמר הגבול והוצב בתור גשש בגזרת בית שאן, אשר הייתה בימים ההם גזרה חמה מאוד שהיו בה הרבה היתקלויות ונפגעים רבים לכוחותינו. בני משפחתו רצו שיעבור לגזרה אחרת, שקטה יותר, אך הוא לא השתכנע והמשיך לשרת בגזרת בית שאן. מוסטפא היה גאה מאוד בעבודה שביצע וראה במעבר למקום אחר פגיעה בכבודו ובגאוותו. מפקדיו של מוסטפא העריכו בו מאוד את המוטיבציה, את רוח ההתנדבות ואת התושיה הרבה בה ניחן. הוא היה אדם מלא שמחת חיים, חברותי, תמיד היטה שכם וידע לעזור לחבריו הרבים, הן מבני הכפר והן חבריו ליחידה. היה נערץ על בני משפחתו, שאהבוהו וכיבדו אותו מאוד. ב-13.9.1968, ימי מלחמת ההתשה, השתתף מוסטפא בשעת בוקר בכוח סיור על גבול ירדן, על יד כפר רופין. לפתע נורו אש תופת ובזוקות משטח ירדן לעבר הסיור. מפקד הכיתה חמזה חמדן מספר על האירוע: "באירוע של 13.9.1968 לא היה מוסטפא רשום בתכנית העבודה, ושמו לא הוקרא בעת ביצוע התדריך. אך הוא ביקש לצאת לאירוע, מכיוון שהיה מעוניין לנסוע אחר כך לבית החולים בעפולה על מנת לבקר את בנו המאושפז שם עקב מחלה. הצוות גילה עקבות באזור מעוז חיים אשר הובילו לעבר בית יוסף. הנגמ"ש, בליווי צה"ל, נסע לאורך העקבות, כאשר מוסטפא יושב על כיסא הגששות. לאחר נסיעה של שני ק"מ נפתחה אש, ומוסטפה היה ראשון הנפגעים". מוסטפא נפגע מכדור בגבו, הועבר לבית חולים עפולה ושם נקבע מותו. היה בן עשרים ואחת בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בביר אלמכסור, בחלקה המשפחתית. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אחים ואחיות. חוסין, בנו של מוסטפא, נפטר ממחלה חודשיים אחרי נפילת אביו.