חוגג, אבינועם (אבי)

בן ירדנה וניסים. נולד ביום כ"ח באלול תשכ"ט (11.9.1969) בגבעתיים. למד בבית-הספר היסודי 'רמים' בגבעתיים, אחר המשיך בבית-הספר התיכון אורט טכניקום בעיר. לפני גיוסו לצה"ל עבד במוסך 'דן' ברמת גן ובעבודות מזדמנות. אבינועם היה חניך תנועת הצופים. הוא היה חובב ספורט ואהב בעיקר לשחק כדורגל ולשחות, כשסיים את בית-הספר היסודי ביקש ללמוד בפנימייה הצבאית אך הוריו מיאנו להיענות לבקשתו מאחר שנולד לאחר שנים רבות של ניסיונות להביא ילד לעולם וקשה היה להם להיפרד ממנו לתקופות ארוכות. כבר בצעירותו הפגין טוב-לב, יושר ודאגה לזולת. הדבר נתגלה במיוחד במנהגו לאמץ ילדים ובני-נוער חסרי-בית שגילה, לפנות להם מקום בביתו ולדאוג להם לכל מחסורם. כפי שמעידה אמו: "הוא היה מעין 'עובד סוציאלי' ללא תמורה". אבי היה אהוד ואהוב מאוד על כל בני משפחתו. הוא גויס לצה"ל בראשית נובמבר 1987 והוצב בחיל התחזוקה. לאחר הטירונות והשלמות בקורס נהיגה, הוצב בבית-הספר למ"כים של חיל הרגלים בתפקיד נהג רכב כבד ומש"ק מחלקת רכב. חבריו ליחידה מעידים אף הם על דאגתו המיוחדת לכל אחד. מספר סמל אורן שריקי: "הגעתי חדש לגדוד. האדם הראשון שראיתי היה אבי. קיבל אותי, עזר לי בכל שלבי הקליטה, דאג למחסורי. בהיותו מש"ק רכב דאג לכל חייל באופן אישי ופתר את כל הבעיות שלו". ומוסיף שרון איפרגן: "אבי היה סמל רכב שהיה משקיע את כל כולו בחבריו ובעבודה במחלקת הרכב". ומסכם הסמג"ד, סרן יריב: "אבי ידע לשלב בתבונה את הפיקוד על מחלקת הרכב עם החברות עם אנשיו בלי לגרוע מזה ומזה". ביום א' באדר תש"ן (26.2.1990) נפל אבי בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו הורים ושני אחים – אורן וליעד. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אבי ביצע היטב ובשלמות את כל המשימות שהוטלו עליו. במשך תקופה ארוכה שימש כממלא מקום מפקד במחלקה שבה עבד. הוא הצטיין בביצוע התפקיד ואף גילה יוזמה וכושר מנהיגות ראויים להערכה".