חובן, אברהם

אברהם, בן חנה ושלמה ז"ל, נולד ביום ל' בחשוון תשי"ב (29.11.1951) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "גאולה" בחיפה ובפנימיית כפר-מסריק, והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "בסמ"ת" בחיפה ובבית-הספר הימי בכפר-זמיר. אביו של אברהם נפל במבצע "קדש" בשנת 1956, כשהילד היה בן חמש. עובדה זו הטביעה את חותמה על כל הקורות אותו מאז. מיום נפילת האב עד שנשאה בשנית, נפל על אמו עול פרנסת המשפחה, שמנתה מלבד אברהם עוד אחות המבוגרת ממנו בשנתיים. האם התקשתה איפוא להשגיח על בנה ולעקוב בתשומת-לב אחר התקדמותו בלימודים ואחר התפתחותו. כפי הנראה, זו הסיבה לנדודיו מבית-ספר אחד למשנהו ולעובדה שלא סיים את לימודיו התיכוניים. לעומת זאת, נקלט אברהם יפה בעבודה, שהתחיל בה אחרי שעזב את בית-הספר – במוסך של חברת-החשמל בחיפה. בכוחות עצמו השתלם במקצוע מכונאות-הרכב ועשה בו חיל עד גיוסו לצה"ל. חבריו העידו עליו, כי ניחן בתבונת-כפיים, ברצון אמיתי לעבוד, בתכנון ובביצוע מעולים ובאחריות מקצועית. אברהם גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1972 והוצב לנח"ל. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מפקדי-כיתות, אך לא זכה להשלים אותו, שכן מלחמת יום-הכיפורים קטעה את הקורס לפני סיומו. הוא היה חייל נאמן ומסור, אהוב על מפקדיו ועל חבריו. הכל זוכרים אותו כבחור שהצטיין באהבת הזולת והושיט תמיד עזרה לחבריו לנשק. במלחמת יום-הכיפורים השתתף אברהם עם יחידתו בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. הוא נמנה עם הכוח הפורץ לגדה המערבית של תעלת-סואץ. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (19.10.1973), נפגע אברהם בהפגזה, כאשר פלוגתו נערכה לחציית התעלה, ונהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם ואחות. אחרי נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.