חדיד, חליל

בן בדיעה ויוסף, נולד ביום 10.3.1955 בדלית-אל-כרמל. הוא למד בבית-הספר היסודי קופטן שבכפר, ולאחר שמונה שנות לימוד יצא לעבודה, כדי לעזור להוריו לפרנס את עשרת אחיו ואחיותיו. חליל למד מכונאות רכב במוסך מדחסים שבמפרץ חיפה, ועבד במוסך של העירייה. כעבור זמן קצר נתקבל לעבודה במפעל "גיבור" בהרצליה ועבד בו שלוש שנים, אך הריחוק מהמשפחה היקשה עליו והוא החליט לשוב לעבודה בחיפה. חליל החל לעבוד בחברת החשמל ונהנה מאוד מעבודתו. כשהגיע מועד גיוסו, לא קיבל צו גיוס. שלוש שנים טיפל בעניין וחויל בהיותו בן 21, כשהוא נשוי ואב לבת. בתקופת שירותו נולד לו גם בן, וכדי להקל עליו, הוחלט בצה"ל לשחררו שנה לפני תום השירות. הוא שב לחיים האזרחיים והחל לעבוד במפעל "סברינה" בדלית-אל-כרמל כמפעיל מכונות סריגה. בלילה עבד במשמרת שנייה במפעל ובבוקר עבד בכריתת עצים אצל קבלן בכפר. עז היה רצונו לפרנס את משפחתו בכבוד. במלחמת שלום הגליל לחם חדיד בלבנון ונקרא כמה פעמים לשירות פעיל. הוא שימש נהג של יחידת שירות הביטחון הכללי בצור ומצא את מותו ביום 4.11.1983, כאשר הוחדרה מכונית תופת אל בניין הממשל בצור והתפוצצה בו. הוא הובא לקבורה בבית-הקברות בעוספיה. בן 28 היה במותו. הניח אחריו אשה ושלושה ילדים, הורים, אחים ואחיות. חדיד היה צעיר חייכן וחברותי מאוד. הוא שיחק כדורגל במסגרת המתנ"ס בכפר, היה אוהד קבוצת הפועל המקומית והשתלב בכל פעילות חברתית ביישוב. היו לו חברים רבים, כמה מהם נאמנים וקרובים לו במיוחד, שנהגו ללוותו כל יום לעבודה בבית-החרושת. הוא נהג לעזור לכל אדם, והיה בן נאמן ומסור למשפחתו ולמדינה. ברוח זו גם השתדל לחנך את ילדיו. מפקדו ציין, כי "היה חייל מצוין וחבר למופת. חבריו ומפקדיו העריכוהו ואהבוהו"