חדד, שחר

בנם הבכור של יעל ויעקב. נולד ביום כ"ז בניסן תשמ"ו (6.5.1986) בבאר שבע. אח לטל וליאור. למד בעירו, בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי "נתיבי עם", המשיך את לימודיו בחטיבת הביניים שבישיבת "וולפסון" ובישיבת "אמי"ת" וסיימם בבית-הספר התיכון המקיף הדתי "אמי"ת". שחר היה דמות אהובה ונערצת על חבריו וחברותיו. בחור יפה תואר, גבוה ובעל מבט כובש, והקפיד תמיד על הופעה נאה. טוב לבו ורגישותו היו ידועים לכול. היה חייכן, צנוע, שקט ועדין. אדם שפיו ולבו שווים, שהודות לישירות שנהג בה חדר בקלות ללבם של הסובבים אותו. מלא שמחת חיים, בעל מזג טוב, וכל מי ששהה במחיצתו נהנה מחברתו. חוש ההומור והאהבה שקרנו ממנו, סבר פניו ונועם הליכותיו, השרו אווירה נעימה ורגועה. לכל אלה התלווה חיוכו הנעים ומבט עיניו הטוב והמלטף. שחר אהב את הטוב והיפה שבחיים והאמין שהאדם טוב מיסודו. ידע מצוות כיבוד הורים מהי והתייחס בכבוד לכל אדם. כילד היה מפונק; הוריו, אחיותיו ואפילו חבריו דאגו תמיד לטפח אותו ולהעניק לו כל מה שאהב ורצה. שחר אהב לשמוע מוזיקה, לצפות בטלוויזיה וישב מול המחשב שעות רבות. אהב מאוד כדורגל, אהד את קבוצת "הפועל באר שבע" ונהג לעקוב בדריכות אחר משחקי הקבוצה. הוא עצמו שיחק בקבוצת הכדורגל של בית-הספר במסגרת פרויקט "מחויבות אישית" והרבה לשחק עם חבריו. שחר ידע לנצל כל רגע מחייו לבילויים ולטיולים ואהב לתעד רגעים משמחים במצלמת הווידיאו שלו. בתקופה האחרונה התחזק בדת והקפיד להתפלל וללכת לבית הכנסת. שחר התגייס לצה"ל בסוף חודש פברואר 2005 והוצב בחיל הלוגיסטיקה. לאחר הטירונות החל קורס בבה"ד 6. הוא השתלב במהירות, הפגין מקצועיות ויסודיות ובלט באחריות שנטל על עצמו בכל מעשיו. במרצו הרב וביכולותיו הגבוהות תרם להעלאת רמת המחלקה ולהצלחתה. שחר היה ידיד ורע לכל, חייל טוב החושב על מהות הפקודה וממלא אותה ללא ביקורת. הוא ראה בצבא הכרח ומפקדיו ראו בו חניך מצטיין. שחר קיווה לצאת לקורס קצינים וחלם על יום השחרור שלאחריו תכנן לצאת לטיול במזרח עם חבריו, אולם תכניותיו וחלומותיו לא התגשמו. ביום ג' בניסן תשס"ה (12.4.2005) נפל שחר בעת שירותו בתאונת דרכים שאירעה ליד ביתו. בן תשע-עשרה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. שנה לאחר נפילתו נולד אחיו רועי. פעולות רבות נעשו להנצחתו של שחר ולזכרו: בבית הכנסת שבו נהג להתפלל הוצב נר זיכרון על שמו; בבית הספר שבו למד הוקמה פינה לזכרו; ארגון "יד לבנים" מקיים פעילות לזכרו לתלמידי בית ספרו בנושא מניעת תאונות דרכים. מפקדיו של שחר הנציחו אותו בכיתת הלימוד שבבסיס ההדרכה שבו שהה טרם נפילתו; חבריו כתבו שיר לזכרו, הכינו קליפ עם תמונותיו וארגנו סמינר ערכים בסמוך לתאריך נפילתו; בני המשפחה ערכו סרט זיכרון, בנו גלעד במקום נפילתו והוציאו סידורים וחומשים לעילוי נשמתו. ביוזמת סבו וסבתו של שחר, נכתב ספר תורה לעילוי נשמתו.