חדד, רפאל (רפי)

בן רינה ז"ל ומעתוק, נולד ביום ט"ו בשבט תשכ"ט (10.1.1959) בפרדס חנה. רפי למד בה בבית-הספר היסודי על-שם שרת, וסיים את בית-הספר התיכון בכפר הנוער "מאיר שפייה". מגיל צעיר ניכרה ברפי אהבתו לטבע. בשפייה נמצא לאהבה זו כר פעולה עשיר: רפי הקים בה פינת חי, ובה יונים, ארנבות, כבשה, טלה ותרנגולים, והשתעשע בטיפול בבעלי-חיים לאחר שעות העבודה. הוא אהב לרכוב על סוסים ולטייל במרחבי הכרמל. כשהיה בכיתה ט', החל רפי לעבוד במטעים, ועד כיתה י"ב דבק בעבודה זו ולא החליפה באחרת. רפי היה מעורה בכל הפעילות החברתית במוסד, והיה חביב על הנערים ועל המבוגרים כאחד. מנהל ענף במשק ידע, שעל רפי אפשר לסמוך, גם בעת חופשה או במילואים. רפי השתתף בוועדות שונות בכפר במסגרת "הועד הפועל" בשפייה, ונטל חלק מכובד במערכת ההנהגה של התלמידים. במהלך חמש השנים שלמד בשפייה, הוא יצא לקורס מ"כים בגדנ"ע. בתקופה זו למד רפי לנהוג בטרקטור, ובכסף שחסך מעבודה בחופשה הוא למד לנהוג גם על משאית. ב-1977 התגייס רפי לצה"ל, והיה ממארגני גרעין נח"ל שיועד להצטרף לקיבוץ ברקאי. הוא השתלב יפה בחיי החברה והעבודה. גם כאן יזם ופעל רפי בכל תחום חברתי. הוא עבד בכותנה ובפלחה, ובתקופה של מחסור בכוח אדם, הוא עבד בלא הפסקה מבוקר עד ערב, וביטל את חופשתו, כדי שהענף יפיק את היבול המצופה. הוא נהג גם לרכוב על סוסים ולקשור קשר עם ערביי הסביבה. כשסיים את שירותו הצבאי, נסע רפי למשך שנה אחת לאירופה, ואף ביקר חברות ששהו בקיבוץ כמתנדבות מחו"ל. רפי התלבט באשר לעתידו; הוא חזר לקיבוץ לחודשיים, עבד במקשת האבטיחים בהתלהבות ויצא שוב לחו"ל עם חבר. החבר נשאר שם, אך רפי התגעגע וחזר לארץ. הוא לא החליט עדיין במה ישתלב כאן. צו גיוס קרא לו ללבנון לשרת ביחידת הצנחנים, שהשתייך אליה. גם בצבא התבלט רפי במסירותו, במשמעת הפנימית שלו ובגישתו הבוגרת לכל אחריות שהוטלה עליו. רפי נפל ביום כ"ד בסיוון תשמ"ב (6.1982.) מפגיעת רימונים, בשעת טיהור קני מחבלים במחנה הפליטים עין-חילווה שליד צידון. רפי הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בפרדס חנה. בן 23 שנים הוא היה במותו. הוא הניח אחריו אב ושישה אחים ואחיות.