חדד, עובדיה (עובדקה)

בן רוזה ושלום, נולד ביום י"ג בטבת תרצ"א (2.1.1931) בשכונת מחניים בירושלים. עובדיה למד בבית-ספר יסודי עד כיתה ה' ונאלץ להפסיק את לימודיו כאשר נתייתם מאביו. הוא עבר ללמוד בכפר הילדים מאיר שפיה, למד חקלאות ושמח בה. אמו ואחיותיו, שדאגו כל הזמן למחיתו, רצו שימשיך בלימודיו, אך הוא החליט כי עליו להחזיר להן, גם אם מעט, ממה שנתנו למענו – מה גם שהאם חלשה היתה וראויה לדאגת הבן. הוא חזר לירושלים, החל לעבוד ותמך במשפחתו. עם פרוץ מלחמת-העצמאות עזב את עבודתו והתגייס. נשלח עם התגבורת לכפר עציון ומילא את חובתו במסירות ובקפדנות, אף דחה כל יציאה לחופשה. אחרי רצח הארבעה משייח'-ג'ראח שהוסגרו על-ידי הבריטים לערבים, אמר: "אם אני אגיע לאותו מצב, לא אפול חיים בידי הערבים. אאבד עצמי לדעת". המשפחה סבורה שאמנם כך היה מותו. ב-12 במאי פתחו כוחות הלגיון וערבים מקומיים בהתקפה כבדה על גוש עציון והצליחו לבתרו לשניים. למחרת נמשכה ההתקפה על כפר עציון והוא נפל בידי האויב. בקרבות אלה נפל, ביום ג' באייר תש"ח (13.5.1948). אמו לא האריכה ימים אחרי מותו ונפטרה באותה שנה. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.