fbpx
חדד, ארז (עזרא)

חדד, ארז (עזרא)


בן לילי ויוסף. נולד ביום א' באדר תש"ם (18.2.1980) ברמלה, אח צעיר לרוני, נינה וצהלה. האחיות והרופאים התפעלו מיופיו של הרך הנולד וכשהגישו אותו ליולדת חייכו ואמרו: "נולד לך נסיך. אפילו מלכה היתה מתגאה בו." וארז אכן הצדיק את התואר "נסיך" שליווה אותו כל חייו. מילדות היה חייכן, עדין ומקסים. אהב להתפנק והקרין חום ואהבה לכל מי שהיה במחיצתו. ארז למד בבית-הספר היסודי 'מענית' ובבית-הספר התיכון 'עמל א", במגמת מחשבים. תלמיד טוב וממושמע, שופע קסם אישי, בעל יכולת הנהגה ובוטח בעצמו. תקופת נערותו היתה תקופה של זוהר. סיפר אחד מחבריו: "בשבילנו, החברים, ארז הוא 'ארז חדד הג'ינג'י העיראקי הגזעי'! עיראקי כזה נדיר אין בכל העולם: בהיר, עם עיניים כחולות מהממות ומאירות כשמש, רזה לאללה ועוד ג'ינג'י… תמיד הצחיק את כולם בשיעורים. רק פתח את הפה וכל הכיתה היתה על הרצפה… חבר טוב וגבר אמיתי, כשהיו צריכים אותו, אף פעם לא איכזב, תמיד הפתיע מחדש ולטובה… ארז היה בן, אח, דוד וחבר טוב, מלא בחום ואהבה. החיוך שלו האיר את הסביבה. הלב שלו נתן בלי סוף. שובב כזה, מותק, איש טוב, שהסתדר עם כולם. המשפט 'אין כמוהו בחור כארז' הומצא בשביל ארז של כולנו, 'ארז חדד הגזעי'." עיניו של ארז הקרינו תמיד אושר פנימי, טוב לב ונכונות להושיט יד ולעזור, לתת הרגשה טובה ולקיים הלכה למעשה את האמירות: "כבד את אביך ואת אמך", "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", ויותר מכל "ואהבת לרעך כמוך". כך היה ארז – נהנה לקבל, ומקפיד בהנאה לתת. ארז היה שחקן מוכשר במשחקי כדור, בעיקר כדורסל. הוא נמנה עם האוהדים השרופים של קבוצות הכדורגל והכדורסל של 'מכבי תל אביב', והקפיד לצפות במשחקיהן ברחבי הארץ. הוא אהב להאזין למוסיקה לסוגיה השונים, לבלות עם חבריו הרבים, בטיולים, בקולנוע ועל רחבת הריקודים – 'לקרוע את הרחבה', לרקוד עוד ועוד, ליהנות מטעם החיים המשכר, מטעם האהבה הטהורה והחברים הטובים. גם אחרי שהתגייס לצבא, היה מגיע עייף מאוד לחופשה, חולק חוויות עם המשפחה ומהר מאד מתגבר על העייפות ויוצא לבלות עם חברתו הדס ועם כל החבר'ה. בחודש אוגוסט 1998 התגייס ארז לצה"ל, למשטרה הצבאית. סיים בהצטיינות קורס שיטור ותעבורה והוצב לשרת בבסיס בתרקומייה שליד חברון. גם שם בלט מאוד באישיותו. מספר מפקדו, רס"ן ראיד: "במשך שירותו של ארז ביחידתי גיליתי, יחד עם חבריו ליחידה, שארז ביצע את משימותיו על הצד הטוב ביותר, ובדרכו הנעימה והשקטה עזר לחבריו בכל עת. בזכות תכונות אלו, ובזכות המוטיבציה הגבוהה שהפגין, המלצתי עליו כמועמד לקורס קצינים." ביום ט"ו באייר תשנ"ט (1.5.1999) נפל ארז בעת מילוי תפקידו והוא בן תשע-עשרה. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין ברמלה. הותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות. המשפחה כינסה בחוברת דברים שכתבו לזכר ארז בני המשפחה וחבריו הרבים. "נלקחת מאיתנו בדמי ימיך ואנחנו נותרנו לבכות אחריך, הלכת מאתנו, לקחת אביב והותרת סתיו," כתב אחיו רוני.

דילוג לתוכן