חדד, אברהם (אברשה)

בן ברוריה ומימון, נולד ביום כ"ט בשבט תרפ"ח (20.2.1928) בברית-המועצות ובהיותו בן 6 עלו הוריו לארץ. בעפולה, בה קבעו הוריו את מקום מושבם, למד בבית-הספר העממי של "המזרחי" עד גיל 13 ונאלץ לעבור לחיי עבודה. תחילה עבד במוסך ובמכונאות ולאחר שעבר לתל-אביב – בהיותו כבן 15 – החל לעבוד בליטוש יהלומים. בהגיעו לגיל 16 הצטרף למחתרת, למרות התנגדותם של הוריו, ותלאות רבות עברו עליו בשורותיה. בשנת 1945 התגייס לנוטרות ושירת כשנה בבאר יעקב. לאחר שסיים את שירותו חזר לעבודתו ביהלומים. ביוני 1947 נעצר על-ידי הבריטים כחשוד בפעולות המחתרת בירושלים ונשלח למחנה לטרון. עם התקרב מועד סיום המנדט הועבר לעתלית ומשם שוחרר ב-25 במרס 1948. בו ביום התגייס לצבא, בלי לבקר תחילה אצל הוריו. כנהג משוריין השתתף בליווי שיירות לדרום ובאחת הפעולות הללו נשברה ידו וניתנה לו חופשה לחודש ימים, אלא שבאותם הימים גברו הקרבות בארץ ולבו לא נתנו לשבת באפס מעשה. במו ידו הוריד את הגבס מידו השנייה וחזר לשירות, אם כי הנהיגה ביד שלא נרפאה עדיין הסבה לו כאב. תחנתו הבאה היתה פלוגת "שועלי שמשון", בחטיבת "גבעתי", איתה השתתף בכל קרבות הנגב ומשם עבר ל"משולש". אברהם נפל בתאונה, בסביבת נתניה, ביום כ"ד בכסלו תש"ט (26.12.1948) והובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנתניה.