חבר, רון

בן חנה ושלמה, נולד ביום כ"א באדר ב' תשי"ז (24.3.1957) וגדל בקיבוץ איילת השחר. רון היה ילד בריא, שמנמן ועליז תמיד. ראשו היה עטור שפעת שיער אדמוני ופניו זרועות נמשים. בילדותו הוא בלט באהבתו לבעלי-חיים, והיה מוכן תמיד לטפל בהם. טוב ליבו היה תכונתו המרכזית. הוא היה נכון לעזור למורה, למטפלת או לחבר בכל עת. בגיל צעיר נהנה רון ממשחק הכדורגל, שיחק בקבוצת הכדורגל של הקיבוץ, וממנה עבר לשחק בליגה המחוזית צפון. גישתו למשחק הייתה רצינית ומקצועית, והוא התמיד במאמציו לשפר את כושרו הגופני. שמו נודע אחר-כך לאוהדים בכל הגליל. רון למד בבית-הספר היסודי באיילת השחר, ואת לימודיו התיכוניים עשה בכפר בלום. הוא היה נער שקט וצנוע, מופנם מעט, אך בכל זאת שייך לחברה, חרוץ וחביב על כולם למרות התרגזויותיו. הוא התגייס לגולני, ובחטיבה זו גם סיים את שירותו הצבאי. בשל היותו שחקן כדורגל מעולה, הוצע לו לעבור ליחידה לא-קרבית, אך הוא סירב. רון השתתף במבצע ליטני, ונחשב למומחה בתפעול הכלים, כמדריך וכמפקד. הוא חזר למשק לעבוד בכותנה. רון אהב את העבודה בכותנה ואת הנהיגה על הטרקטור. הוא השקיע את כל מרצו בעבודה, ושקד עליה עד שהייתה מושלמת. הוא עבד מהר, ביסודיות ובשלווה גמורה. רק במגרש הכדורגל היה אפשר לראותו מתוח – זה היה הדבר הקרוב ביותר ללבו. לאחר שהות קצרה בקיבוץ, נסע רון לטיול בארצות-הברית עם כמה חברים קרובים. בטיול הוא נתגלה כאדם פתוח, מדבר עם זרים ונהנה להכיר בני אדם חדשים ואורחות חיים אחרות. רון נקרא למלחמת שלום הגליל, ויצא אליה בלי רצון. הוא נפל ביום ב' בתמוז תשמ"ב (23.6.1982), בקרב פנים אל פנים עם הסורים על כביש דמשק-ביירות. לדברי מפקדו "הוא נפל בקרב קשה, ובזכותו ובזכות חבריו נהדף האויב והובטחה השליטה של צה"ל על כביש זה". רון הובא למנוחת-עולמים בקיבוץ איילת השחר