fbpx
זר כבוד, מרדכי (קלמן)

זר כבוד, מרדכי (קלמן)


בן בלה ואליהו חנוך, נולד ביום ג' בשבט תש"ו (5.1.1946) בתל-אביב, וגדל בדרום העיר. בילדותו נקרא מרדכי – מוטל'ה, שם עדין ורך, הנוגד את אופיו הסוער, שחיפש לו עיסוק בכל שעה פנויה. אחר-כך נהגו לכנותו מוטקה. למד בבית-הספר "תחכמוני" בדרום העיר, ובכיתה ה' עבר ל"ישיבת תל-אביב", שנחשבה למוסד חינוכי טוב יותר. יום לימודים ארוך היה קשה על מוטל'ה, והוא חזר ל"תחכמוני", וסיים בו את לימודיו היסודיים. כשהגיע זמנו ללמוד בבית-ספר תיכון, הוא לא רצה להשקיע מאמץ בלמידה. הוא סיים את בית-הספר "מקוה ישראל", אף כי לא למד בו בעקביות. מוטקה ניחן בידי-זהב ובכושר יצירה, ובשטח הטכני למד וידע תחומים רבים. הוא החל להתעניין בשידורי אלחוט, כתחביב. תחילה רכש מוטקה מכשירים פרימיטיביים, ואחר-כך החליפם במשוכללים יותר. את רובם הוא הרכיב במו-ידיו. הוא למד גם ערבית בכוחות עצמו, עד כדי שליטה בשפה. בצה"ל עשה מוטקה את שירותו, כקשר בחיל-השריון. בקיץ 1965, הוא יצא מטעם יחידתו לאבטח טרקטורים משוריינים, שעבדו בשדות תל-קציר, לרגלי המוצבים של הסורים. לא אחת, בשעת הפגזה סורית, נאלץ מוטקה לתפוס מחסה בתוך התלמים ולחכות עד שכוחותינו יחלצוהו מן השטח. כשסיים את שירותו הצבאי ב-1966, הוא החליט לנסות חיי קיבוץ והצטרף לשלוחות. אבל העבודה בחקלאות לא סיפקה אותו, והוא התגייס לצי הסוחר ושימש חשמלאי באונייה, בקו ישראל-ארצות-הברית. בתקופה זו החל מוטקה ללמוד אלקטרוניקה. הוא חיפש אתגר בעבודתו והתגייס למשטרה. הוא הוצב בעזה והיה בה קשר, אחר-כך הועבר לירושלים בתפקיד חסוי והערבית שלמד סייעה לו בתפקידו. משנוכח לדעת, שלא יוכל להשתלב במשטרה במקצועו, הוא החליט להתגייס לצה"ל, לחיל-החימוש. מוטקה רצה להתקדם בצבא, ואף למד בכוחות עצמו פיסיקה, כדי להצליח בבחינות הבגרות. בתקופה זו הוא הכיר את רעייתו לעתיד, מלכה. הוא למד בערבים ב"יד סינגלובסקי", וסיים בו לימודים שהסמיכו אותו לתפקיד מדריך למקצוע החשמל. מוטקה הצליח בקורס, ומפקדיו האריכו את שירות הקבע שלו בצבא, כדי שיוכל להשלים את כל לימודיו בשאר המקצועות, במסגרת צה"ל, ואכן עמד בהצלחה בבחינות הבגרות והתכוון להמשיך בלימודיו באוניברסיטה. הוא שימש מדריך בצה"ל והועבר אחר-כך לבסיס במעלה אפרים, ובו שירת עד יום מותו. מוטקה היה אדם חברותי, עליז, בעל לב טוב ובעל חוש הומור. הוא היה ישר ונעים הליכות, בעל ואב מסור למשפחתו. הוא נפל בעת שירותו ביום י' בטבת תשמ"א (17.12.1980), והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחולון. בן 35 שנים הוא היה במותו. הוא הניח אחריו אשה, שני ילדים, הורים ושני אחים.

דילוג לתוכן