זרי, ישראל

בן יצחק ורגינה. נולד ביום כ"ג בתמוז תשי"א (27.7.1951) בחיפה. ההורים, מעולי עירק, קראו לבנם בשם ישראל, כשם המדינה אשר אליה עלו ואשר עליה הקריב את נפשו. ישראל למד בבית הספר היסודי בכפר מלל והיה ילד שקט ונחבא אל הכלים, אך כל ילדי הכיתה חיבבו אותו. בהפסקות היה משוחח עם המורים ותמיד היה משתדל לשפר את ציוניו והישגיו, אך ידע תמיד לקבל את תוכחת המורה ברוח טובה. כאשר פנה ישראל לבקש עזרה והדרכה כיצד יוכל ללמוד מקצוע ובו בזמן לעזור להורים, נשלח לעבוד כחניך בנגריית רהיטים. הוא עבד בחריצות ותוך תקופה קצרה נקלט בה והתמחה בעבודה במהירות. בבית הספר לחניכים "עמל" בפתח תקוה סיים את קורס החניכות בענף העץ והיה פעיל בוועדת התרבות, במועדון של החטיבה המקצועית, עד כדי כך שארגן קבוצה של חניכים ויצא אתם לשבוע עיון בסניף חיפה ב"ביתנו". חבר המרצים והמדריכים שם התפעלו מאישיותו ומגישתו החברית לכל אדם. בסניף המקומי ביקשו כל חבריו את חברתו והיו מוכנים תמיד לקבל את עצתו הנבונה. ישראל גויס לצה"ל במאי 1969 והוצב לחיל השריון. ביום כ"ט בשבט תש"ל (5.2.1970), נפל באזור תעלת סואץ בקרב היתקלות באויב. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בהוד השרון.