זרחיה, יוסף

בן עליזה ולוי, נולד ביום כ' בניסן תש"ז (10.4.1947) בתל-אביב. הוא התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי "ויתקין" בדרום תל-אביב. אחרי שהשלים שמונה כיתות הצטרף לחברת נוער בקיבוץ ראש-הניקרה, שם המשיך ללמוד בבית-ספר תיכון במגמת חקלאות. אחרי שסיים כיתה י"א חזר לתל-אביב ועבד כלוטש יהלומים. במאי 1965 התגייס לצה"ל ושירת בחיל-השריון. אחרי שעבר אימוני טירונות השלים קורס אלחוטאים. ביולי 1966 סיים קורס קצינים בסיסי, ובפברואר 1967 השלים קורס קציני שלישות ועלה לדרגת סג"ם. יוסף לחם במלחמת ששת הימים ואחרי המלחמה הועלה לדרגת סגן. עם סיום שירותו הסדיר התנדב להמשיך ולשרת בצבא הקבע עד מאי 1968. עם שחרורו מן הצבא התחיל לעבוד כסגן מנהל המנגנון בחברת שמירה בתל-אביב. באוקטובר 1970 חזר לשרת בצבא הקבע, עבר קורס מפקדי מרכז גיוס והועלה לדרגת סרן. הוא הוצב לשרת כשליש גדודי בחיל-השריון. בפברואר 1972 התחתן והקים את ביתו בתל-אביב. במשך שנות שירותו בצה"ל מילא תפקידי ניהול שונים והיה שליש גדודי, שליש חטיבתי וקצין גיוס. הוא לקח חלק פעיל במלחמת יום-הכיפורים ומפקדיו ציינו את הצלחתו בגיוס מערך מילואים של חטיבת השריון שעליה הופקד כשליש: "הוא הגיע להישגים טובים מאוד. קצין בקי במקצועו, בעל אופי נוח". ביוני 1976 הועלה יוסף לדרגת רב-סרן. הוא הצטרף לקורס במסגרת צה"ל להשלמת השכלתו התיכונית ועבר בחינות בגרות. אחרי כן נתמנה כמנהל סגל ומרכז ימ"ח. בהיותו קצין שלישות חטיבתי ציינו אותו מפקדיו כ"קצין מסור, עם צבירת נסיון משתפר, ביצע תפקידו באמון, בתנאים קשים, נסיונו ובגרותו מסייעים לו להימנות על הקצונה הטובה בתחום השלישות. מסור לתפקידו, לויאלי למפקדיו". ביום י"ט בטבת תש"ם (7.1.1980) נפל יוסף בעת שירותו הצבאי. בן 33 היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול בתל-אביב. השאיר אחריו רעיה, שני בנים, הורים ואח. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "זמן רב המתנתי לקבלת קצין כדוגמתו ליחידתי. התרשמתי עמוקות שיש לי קצין היודע לעבוד וניתן לסמוך עליו בכל אשר יידרש. תמיד ביצע כל הנדרש ממנו במסירות, באחריות, בשקט ובענווה".