זרד, יוסף

יוסף (קלוד), בן שמחה וכמוס, נולד ביום ח' באדר תש"י (25.2.1950) בטוניס. וכשהיה בן שנתיים, בשנת 1952, עלה עם משפחתו לארץ. ארבע שנים התגוררה המשפחה במעברת הר-טוב ואחרי-כן הועברה לשיכוני בית-שמש. את לימודיו היסודיים עשה יוסי בבית-הספר הממלכתי-דתי "אליקים" בבית שמש, וכמו כן למד במשך שנתיים בבית-הספר התיכון-דתי "רמת-דב". סיפר עליו מנהל בית-ספרו: "יוסי היה נער חייכני ונעים סבר. הוא היה מקובל מאוד על חבריו, בגלל חוש ההומור שלו ועליזותו, שהדביקה את הסביבה. שמירת השקט הנפשי, החיוך הצנוע והניצוץ השובב שבעיניו, יחד עם זריזותו ונכונתו לעזור לחבריו ולמוריו, הם שעשוהו חביב על כולנו". סיפר חברו לכיתה דוד: "יוסף היה אחד מעמודי התווך של הכיתה בכל פעולה ופעולה – הרוח החיה בין תלמידי בית-הספר. התיתכן תחרות ספורטיבית בלי פעלתנותו הנמרצת של יוסף? הייתכנו טיולים, הצגות, סיורים, מופעים, ללא ידיו התורמות של יוסף? במעשי קונדס הייתה לו דרך מיוחדת – לא השתוללות, לא התפרעות, לא התפרקות! הכל עשה בהומור דק, עוקצני, מצחיק ומהנה. אכן, מיוחד היה יוסף במובן החיובי ביותר של המלה". יוסי היה ספורטאי נלהב. בשנות נערותו היה חבר בקבוצת הכדורסל "בית"ר" בית-שמש ושיחק בכדורגל ב"הפועל" בית-שמש. כמו כן היה שחקן חובב של טניס-שולחן ועסק גם בתחומי ספורט אחרים. מלבד הספורט, הייתה אהבתו נתונה למוסיקת-פופ, ושולחנו היה עמוס בתקליטים. לאחר שסיים שתי שנות לימוד בבית-הספר התיכון, נטש יוסי את לימודיו והחל לעבוד במפעל למוצרי פלסטיק "סלע", כדי לעזור בכלכלת המשפחה. באותה תקופה הלכה וגברה התעניינותו בכל הקשור לנשק ולצבא. בשנת 1967 אף הצטרף לקורס קדם-צבאי שערך חיל הים, והכין עצמו לקראת שירותו בצבא. יוסף גויס לצה"ל בראשית פברואר 1968 והוצב לחיל הרגלים. במהלך שירותו השתלם בקורס חבלנים, בקורס צניחה ובקורס מדריכי-צניחה. סיפר עליו חברו דוד: "עוד בנערותו היה יוסי בקי ברזי החילות השונים ובסוגי נשק. לא התפלאתי לראותו לובש בגאווה את מדי הצנחנים. כמדומני שלא היה בצה"ל חיל כמו חיל הצנחנים, שכה הלם את אופיו, את מרצו ואת אומץ לבו של יוסף". בראשית פברואר 1971 השתחרר יוסף מצה"ל ויצא לחיים האזרחיים. תחילה עבד כטרקטוריסט בסיני ואחרי-כן למד את מקצוע האינסטלציה ואף עבד בו. בשעות הפנאי היה מבלה עם ארוסתו עליזה, שתכנן להתחתן אתה בקיץ 1974. במלחמת יום-הכיפורים השתתף יוסף בקרבות הבלימה והפריצה בחזית סיני. ביום כ"א בתשרי תשל"ד (17.10.1973) עמדה יחידתו מוכנה לצלוח את התעלה. על משטח הצליחה נתכה הפגזה קשה ופגז מרגמה נפל ליד יוסף והרגו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, ארוסה ושלושה אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "היכרנו את יוסי כבחור שקט, רציני, מחושב, וכחבר טוב לכל רעיו. יוסי מילא את המשימות שהוטלו עליו בצורה הטובה ביותר". לזכרו של יוסי הוציאה משפחתו לאור חוברת, המתארת את דמותו; בספר "אבירי הלב" שהוציאה חטיבת הצנחנים לזכר חלליה שנפלו במערכות ישראל מופיעה תמונתו ותולדות חייו.