זעיר, יחיאל (חיליק)

בן דינה ומרדכי. נולד ביום כ"ט בטבת תשל"ד (23.1.1974) בעיירה הדרומית ירוחם, בה גדל והתחנך. הוא למד בבית-הספר היסודי ע"ש אלי כהן, והמשיך בתיכון ע"ש שושנה ספיר בירוחם. ילד ביישן היה, אהוב על מוריו וחבריו הרבים. היה חבר בתנועת הצופים ובה גם הדריך. חיליק סיים בהצטיינות קורס של הגדנ"ע. הוא הרבה לצייר, אהב לרקוד ולבלות עם חברים, ובשעות הפנאי עסק במשחק הכדורסל ובשחייה. מספר תעודות הצטיינות ניתנו לחיליק: ציון לשבח על פעילות חברתית בבית-הספר, אות הכושר והספורט ותעודת הצטיינות בשבוע אימון בקורס גדנ"ע בג'וערה. עלם חמודות אמרו עליו חברים, שיער מתולתל, עיניים גדולות חולמות ושקטות, לעולם אינו ממהר, תר אחר דרכו-שלו. כל אימת שחשבו בבית-הספר על איור, ציור או קישוט כלשהו, מיד הצביעו על חיליק, שידע להוסיף מחנו ומכשרונו. נון-קונפורמיסט מעודן ושקט, שחיפש את דרכו. בתחילת אוגוסט 1992 גויס חיליק לצה"ל, והוצב בחטיבת גולני. הוא עבר מסלול טירונות שבסיומו נבחר לחייל מצטיין וקורס מ"כים מסלול קשה ומפרך. בסיום המסע הארוך והמייגע, נתן ביטוי עמוק לאהבתו ולהערכתו הרבה לאמו. כאשר כל חייל אמר את אשר עם לבו, אמר חיליק: "אני מת עליך אמא". הוא היה מקור גאווה למשפחתו ולחבריו הקרובים. ביום כ"ו בניסן תשנ"ג (17.4.1993) נפל בעת שירותו. במהלך נסיעה מבאר שבע לירוחם אירעה תאונה, שבה נספו חיליק וחברו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשדוד. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח – לילך, לימור, יניב ואורטל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד גדוד ברק: "דמות כל-כך דומיננטית, לוחם מסור, ידע לשלב את השקט הפנימי שלו עם יכולת ביצועית מעולה. הוא קיבל כל מצב, ולו גם הקשה ביותר, בחיוך רחב, שהשרה סביבו הרבה רוגע. נרקמו תוכניות רבות – קורס סמלים, קורס קצינים, והכול נקטע בנסיבות כה טראגיות".