זעירא, צבי-זאב (צביקה)

בן רחל ומשה, נולד ביום י"ט בסיוון תרפ"ט (27.6.1929) בתל- אביב. בן בכור להוריו יוצאי פולין, בני העלייה הרביעית, חלוצים ממוצא רבני (מצד האב היה מצאצאי האדמו"ר ר' שלמה רבינוביץ, מחבר ספר "תפארת שלמה"). צבי סיים את בית-הספר העממי "בלפור" בתל-אביב, הוכנס למוסד החינוכי במשמר העמק ללמוד חקלאות, ושם נתבלטו נטיותיו למיכניקה וכעבור שנה עבר לבית-הספר המקצועי שליד הטכניון בחיפה. בשנת 1947 סיים את לימודיו המקצועיים וחזר להוריו, שהתגוררו בחולון, ומשם התגייס לשנת-השירות, לנוטרות. סיים קורס מתאים בכפר ילדים ושימש נוטר בחולון. הוא התכונן לחיי הגשמה חלוצית על-ידי עבודת שדה וגינה, מלאכה במסגרות, מכונאות והגנה. בני גילו חיבבוהו בשל מעשיותו, ומוריו – בגלל שמחת-העבודה שלו בהתקנת כלים ובשימוש בהם. ביום י"א בשבט תש"ח (22.1.1948) יצא משמר שמנה שבעה נוטרים בטנדר פתוח מחולון לבדוק את הכביש לירושלים ולאבטח מעבר שיירה. סמוך לכניסה ליאזור מצאו את הכביש חסום ונתקלו באש ממארב ערבי. הטנדר נפגע ועלה באש, הנוטרים נאלצו לנטוש אותו, תפסו מחסה בצד הכביש ונלחמו בכוחות עדיפים עד שנפלו כולם. צבי הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. דפים לזכרו – בספר-הזיכרון "השבעה". במקום הירצחם הוקם המושב "משמר השבעה", שנקרא על שמם.