זעירא, נסים (“סמי”)

בן אברהם ושולמית. נולד ביום כ"ט באדר א' תש"ח (10.3.1948) בבגדד. בירת עירק. לידתו חלה זמן קצר לפני הקמת מדינת ישראל והוריו ברחו לפרס ביוני 1949 כי אביו היה נתון בענייני ציונות והתעסק בהם. עלה לארץ בשנת 1949 והוא אז בן שנה. בהגיעו לגיל בית הספר למד ב"אמירים" שבקרית ים וסיים את לימודיו בו, שם למד גם בבית הספר התיכון המקצועי (בשיעורי ערב) "מפלסים". השתייך לתנועת "הנוער העובד". עבד במשך תקופה קצרה בהתקנת דודי שמש במפרץ חיפה. משפחתו היתה ענפה מאד ומבחינה כלכלית היה מצבה בשפל ולכן נדחה שירותו הצבאי לשנה. אך נסים לא הסכים לדחיה זו וגויס לצה"ל בנובמבר 1965. ימי המתיחות והכוננות שלפני מלחמת ששת הימים באו בתוך שירות החובה, וביום השני לקרבותיה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) נפל בחורשת פרדס חורי אשר ברמת הגולן. נסים היה קשר בסוללת מרגמות כבדות אך תוך כדי הפגזה כבדה נותק הקו הטלפוני שבין הסוללות; למרות ההפגזה הבלתי פוסקת קפץ נסים ממחסהו כדי לתקן את קו הטלפון ובשעת עבודתו נפל מפגיעה ישירה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. נסים הוכיח גבורה למופת בשעת לחימתו וצוין לשבח על ידי אלוף פיקוד הצפון על אומץ לב ודביקות במטרה. לזכרו הוקם בית כנסת על ידי הוריו בקרית ים.