זעירא, דדי (עודד)

בן נירה ויעקב, נולד ביום כ' בתשרי תשכ"א (11.10.1960) בחיפה. דדי למד בבית-ספר יסודי "תל-חי" ובבית-ספר עירוני ג'. כשהיה בכיתה ד' הוא הצטרף לתנועת "המחנות העולים", ונשאר נאמן לה כל חייו. במסגרת התנועה הצטרף לגרעין נח"ל "נופר", שנועד לקיבוץ משגב עם. בספטמבר 1978 התגייס דדי לצה"ל, ושירת ביחידת נח"ל מוצנח. הוא עבר אימוני טירונות, קורס נהגי נגמ"ש, קורס מפעילי אר.פי.ג'י. וקורס צניחה. בשנת 1980 נשלח דדי על-ידי הגרעין לשנת הדרכה במחנה נוה-מגן של "המחנות העולים". כשסיים את שנת ההדרכה בתנועה, הוא יצא לקורס קצינים, סיימו ביולי 1981 ועלה לדרגת סג"ם. דדי שירת מחצית השנה כמדריך צוערים בבית-הספר לקצינים, ולאחר מכן פיקד על מחלקת טירונים במחנה 80. כאשר סיים את שירותו הסדיר, התנדב דדי לשרת בצבא הקבע, החל בספטמבר 1981. הוא פיקד על מחלקת סיור של נח"ל מוצנח. חוות הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא קצין טוב מאוד, בעל הרבה רעיונות לשיפור, הגיע להישגים טובים עם חייליו". ביום ז' באב תשמ"ב (26.7.1982) פקד דדי על יחידתו בתרגיל ניווט של רכב כבד, שנערך בנפת ג'נין, במסגרת אימון לקראת עלייה ללבנון. הרכב שבו הוא נסע חדר בטעות לשדה מוקשים, שהשאירו הירדנים עוד מתקופת מלחמת ששת הימים, ועלה על מוקש. בפיצוץ נהרגו שלושה חיילים, ביניהם היה דדי. בן 22 שנים הוא היה במותו. דדי הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בחיפה. אחרי נופלו, הוא הועלה לדרגת סגן. הוא השאיר אחריו הורים ושני אחים. מפקד יחידתו כתב עליו במכתב תנחומים להוריו: "מחלקת הסיור שחייליה, ובתוכם עודד, נבחרו בקפידה, בגלל התפקידים המגוונים של המחלקה – להוביל את הגדוד לבצע משימות מיוחדות"