זנדני, אליאסף (יוסף)

אליאסף, בן מרים וסלימן, נולד בשנת תש"ז (1947) בתימן. בשנת 1950 עלה ארצה עם משפחתו שקבעה את מושבה במושב ינון. במושב סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי ואחרי-כן למד בישיבה בכפר הרא"ה. אליאסף, או יוסף, כפי שנהגו לכנות אותו בקיצור, אהב מאוד חיי חברה והיה מעורה בפעילות של הנוער במושב – למן המסיבות ועד לארגון טיולים ותרגילי גדנ"ע. הוא היה ידוע כשונא מושבע של שקר וצביעות, ולא אחת הסתבך בסכסוכים עם הבריות בגלל תקיפותו בעניינים כאלה. הוא היה חובב גדול של ספר התנ"ך ושל ספרות בכלל, ובתחומים אלה לא היו לו מתחרים. בחידוני תנ"ך שנערכו לעתים במושב, יצא אליאסף תמיד כשידו על העליונה. את כל הספרים הרבים שקרא זכר בעל-פה ואף נהג לכתוב שירים, כגון זה: אילו הייתי ציפור מעופפת / אשב לי על חלון הנערונת / אשיר שירי אהבה / לנערה האהובה. / אך רק לך, אמא מולדת, / רק לך ולא לנערונת, / לך אקריב ימי הספורים / ואוותר על תענוגי הנעורים//. אליאסף גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1964 והתנדב לשרת ב"משמר הגבול". מפקדיו ביחידה היו מרוצים משירותו והפצירו בו שהתנדב לשירות קבע, אך אליאסף אהב שינויים וחידושים ולפיכך סירב. בתעודת השחרור שלו רשמו מפקדיו: "חייל טוב, מסור ונאמן". במחצית אוקטובר 1966 סיים את שירות החובה שלו והתנדב לשרת במשטרה, ובזכות נסיונו כאיש "משמר הגבול" לשעבר, הצליח מאוד בעבודתו והחזיק בה כשנתיים. אחרי כן החליט להשלים את לימודיו החסרים ולעמוד בבחינות הבגרות. לכן נרשם לבית-ספר של ערב. באותה תקופה גם זכה לקבל מהסוכנות היהודית משק פרטי במושב הולדתו – ינון, ובכך נתגשם חלומו מאז ומתמיד. היו לו תוכניות מרחיקות לכת לגבי משקו החדש. במלחמת יום-הכיפורים הוצב אליאסף כרובאי חרמ"ש בחטיבת שריון והשתתף בקרבות נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) נתקלה יחידתו בכוח קומנדו של המצרים ליד מוצב "בודפשט" ובקרב ההיתקלות נפל אליאסף. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו אב, אם, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אליאסף היה חייל ממושמע, מסור, ואהוב על חבריו ועל מפקדיו". המשפחה תרמה לזכרו ספר-תורה לבית-הכנסת במושב ינון.