זמלר, משה

בן אטל ושלום. נולד בשנת תרנ"ח (1897) בעיירה לשצ'וב שבפולין. בשנת 1923 הצטרף למשפחה שעמדה לעלות לארץ-ישראל, שינה לשם כך את שמו ועלה לארץ-ישראל. מקץ שנה הצליח להביא לארץ את שאר בני משפחתו: אשה ושלושה ילדים. הוא היה אופה במקצועו ונמנה עם מייסדי סקציית האפייה בהסתדרות העובדים הכללית. בעצם ימי המאורעות של השנים תרצ"ו-תרצ"ט עבר עם משפחתו לשכונת תל-חיים הגובלת עם הכפר הערבי סלמה שבקרבת תל-אביב. מדי יום ביומו נהג להוביל את התוצרת ממאפייתו אל השכונות הסמוכות. באותה תקופה רבו התקריות שבהן התנכלו כנופיות של ערבים מן הכפר לתושבים היהודים של תל-חיים. רוב המשפחות היהודיות שבשכונה קמו ועקרו משם לתל-אביב ורק משה שהיה חבר ה"הגנה" ובני ביתו נותרו אחרונים במקום. ביום ט' בתשרי תרצ"ט (4.10.1938), הוביל משה, כדרכו, את תוצרתו לגבעת רמב"ם ובדרכו הותקף ממארב שהציבו הערבים ונהרג. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות שבנחלת-יצחק ליד תל-אביב. הניח אשה, שני בנים ובת.