זלישניק, אריה (לייב)
בן פסיה ואברהם, נולד ביום כ"ג בטבת תרע"ב (13.1.1912) בעיירה ולודז'ימיז'ץ, פלך ווהלין, פולין. בעיירתו למד ב"חדר" ובגיל שמונה עבר לווילנה ולמד בישיבה. בשנת 1924 עלה לארץ עם הוריו והמשפחה התיישבה בתל-אביב. הוא המשיך ללמוד בישיבת "חפץ חיים" בירושלים וסיים את חוק לימודיו בהצטיינות. בשנת 1929 התחיל ללמוד את מקצוע הדפוס. בשנת 1930 עבר עם הוריו לגור בחיפה, ומאותה שנה היה שם חבר ה"הגנה". אדם שקט, צנוע בהליכותיו, מקובל על כל יודעיו ומכריו. ניחן בכשרונות מרובים. במאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט שירת כנוטר בקריות שבסביבת חיפה ומילא את התפקידים שהוטלו עליו במסירות ובדייקנות. עם החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ (29.11.1947) נענה מיד לצו והתגייס. ביום 14.1.1948 נשלח בשליחות מיוחדת וסודית. נפצע בכדורי האויב פצעים אנושים והועבר לבית-חולים, אך מאמצי הרופאים להצילו לא הועילו ולמחרת, ביום ד' בשבט תש"ח (15.1.1948), נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. השאיר אישה, מרים, ושני ילדים.