זלינגר, יצחק
בן אברהם ובלומה. נולד ביום י"ד באב תרצ"ב 16.8.1932)) בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "גאולה" בתל-אביב. התמסר לסוגי-ספורט שונים ובעיקר לכדורסל. אביו, מראשוני-המייסדים של אגד, היה מופת לבנו בעיקר בימי-המאורעות תרצ"ו-תרצ"ט כשהיה יוצא לשמור על דרכי-הארץ ולהבטיח את שלומם. בגיל ט"ז הצטרף יצחק ל"הגנה" והתמסר לתפקידים מסוכנים ביותר. מאז התקנא באחיו הבכור שהשתתף במלחמת-הקוממיות ומייד לאחר סיימו את לימודיו – בטרם מלאו לו י"ח – התגייס לצה"ל ביולי 1950 ואמר להצטרף לחיל-האויר אלא שמפני פגם בראייתו לא קיבלוהו. הוא התעקש, עבר ניתוח קל שלא בידיעת-הוריו ולאחר-מכן נכנס לחיל-האויר ועבר בהצלחה את קורס הטיס הממושך והקשה – ובשעה שענדו לו את כנפי-הטייס לא היה גבול לאשרו. הדריך בבית-ספר לטיס של חיל-האויר והתמסר לחניכיו בכל לב ונפש, כי בהם ראה את עתיד חיל-האויר. הוא ידע את הקושי והסכנה הכרוכים בתפקיד זה, אבל האמין כי שאיפתו של כל צעיר משכיל בארצנו צריכה להיות זאת ולא אחרת. שלוש שנים שירת כטייס לשביעות-רצונם של חבריו ומפקדיו. שנה לפני נפלו נכנס לטכניון העברי בחיפה כדי להתעמק ולהשתלם במקצוע בו שירת את המדינה וצבאה ואף עמד לנסוע לחוץ-לארץ להמשיך את לימודיו באוירונטיקה. נפל בשעת מילוי תפקידו ביום י"ט באב תשי"ד 18.8.1954)) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. חבריו העריצוהו וכאות-הוקרה תרמו גביע נודד על-שמו הניתן לזוכה בתחרויות-כדורסל הנערכות בחיל-האויר. בית-הספר "גאולה" הביע את הערכתו ליצחק ורשם את שמו ב"ספר הזהב" של הקרן הקימת לישראל.