זלינגר, חנן

בן מרגריתה ומכס, נולד ביום י' באלול תרפ"א (13.9.1921) בברלין, בירת גרמניה, למשפחה משכילה ומתבוללת. עם עלות היטלר לשלטון עבר ללמוד בבית-הספר היהודי על שם הרצל וכתום חוק לימודיו עבד זמן-מה בבית-חרושת לכובעים וגם כדקורטור. במרס 1939 עלה ארצה במסגרת "עליית-הנוער" מגרמניה. בארץ המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי ביגור, במקצוע הנגרות. כבר אז היה ממכווני דרכה של חברת-הילדים והיה פעיל למען התגייסות המחזור לשורות-המגן. כתום תקופת לימודיו נשאר ביגור כחבר המשק וכנוטר ומאז לא ידע גבול למאמצים שהקדיש ל"הגנה". היה ספורטאי מוכשר. עוד בגרמניה היה מטובי שחקני הטניס בקרב הנוער היהודי. כן שיחק כדורגל וכדוריד. בארץ נחשב לאחר הרצים הטובים ביותר למרחקים בינוניים. היה חבר "הפועל". חנן הגיע ראשון בתחרות ריצה למרחק 400 מטר שנערכה בין כלל הנוטרים בארץ. הוא חלם על הקמת אולם ספורט ביגור וכמפקד בגדנ"ע טרח להחדיר את הספורט בשורות הנוער. בפעילותו ב"הגנה" עסק הרבה ב"קשר" ורבים היו חניכיו בכל הארץ. חודשים מועטים בלבד זכה לעבוד בנגריה בקיבוצו. רוב זמנו היה קודש ל"הגנה" והוא עלה עד מהרה בשלבי הפיקוד ואף היה מועמד לשליחות לחוץ-לארץ, אך סירב לנסוע. אחרי אירועי "השבת השחורה" (29.6.1946) ביגור, פוטר מהנוטרות בעוון "אי-שיתוף פעולה" עם השלטונות הבריטיים. ומאז התמסר כולו לפעולות ב"הגנה". בסתיו 1947 נתמנה אחראי על האזור ואירגן את הגנתו כמפקד חי"ש בסביבה. בפעולת- הגמול לאחר רצח הפועלים היהודיים שעבדו בבתי-הזיקוק בידי פורעים ערביים, יצא בראש אנשיו לתקוף את הכפר בלד א-שייח', ושם נפל ביום י"ט בטבת תש"ח (1.1.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ביגור. אחרי מותו הועלה לדרגת סרן. המקום שבו נפל נקרא היום על שמו "תל-חנן".