זלוטניק, שושנה (רוזה’לה)

בת שרה ויצחק, נולדה בשנת 1918 בעיר דומברובני שבבסרביה (אז – רומניה). למדה בבית-ספר תיכון והיתה פעילה מנעוריה בעבודה ציונית, ואחר-כך בתנועה החלוצית. שושנה העפילה ארצה בעלייה ב' בשנת 1939 באונייה "קולורדו". אחרי גלגולים רבים באה עם בעלה אל העבודה ואל הנחלה כחברים בקבוצת ניר עם שבנגב. כאם לילדה בת ארבע עבדה בזמן האחרון במחסן של בית-הילדים. כחברה ביישוב-משלט התאמנה גם ב"הגנה". בבוקר הראשון למדינת ישראל, בשבת ו' באייר תש"ח (15.5.1948), היתה חופשית מעבודה. אך מתוך הרגשת אחריות וחרדה לבאות השכימה והלכה למכבסה להכין מלאי הלבשה לילדים. בהפצצה האווירית המצרית הראשונה, באותו בוקר, נפגעה מרסיס-פצצה שחדר למכבסה ונהרגה במקום. שושנה הובאה למנוחת-עולמים בבית- הקברות בניר עם.